אלבר קאמי – הבדלי גרסאות

בחיבורו "'''[[המיתוס של סיזיפוס]]'''" תוהה קאמי מה המשמעות לחיים בעולם מודרני של [[אבסורד]], שבו אין ערכים מוחלטים. שאלתו היא מה הטעם לבכר קיום כזה על פני [[התאבדות]]. לפיו, האדם חש שחייו אבסורדים לנוכח ה[[מוות]] האורב לו בוודאות בסוף הדרך, וכן בשל חוסר המובנות וההיגיון שבעולם, העומדים בסתירה חריפה אל מול רצונו האינסופי של האדם להבין את פשר העולם ומשמעות קיומו. אף על פי כן, האדם החווה את האבסורד יידחה את ההתאבדות ויחיה חיי מרד, המתבטאים בכך שהוא חי את האבסורד ולא נכנע לו. החיים האבסורדיים נמדדים על פי כמותם, ולא איכותם, שכן אין אמת מידה גבוהה שעל פיה אפשר לדרג חיים "טובים" או "לא טובים". קאמי הקביל את חייו של האדם המודרני לגורלו של [[סיזיפוס]], הגיבור מה[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] שנגזר עליו לגלגל אבן לראש הר גבוה, ולכשיגיע לפיסגה, תתגלגל האבן חזרה לתחתית ההר, וסיזיפוס יאלץ לדחוף אותה חזרה למעלה, וחוזר חלילה, לנצח. לכן הוא כותב: "די במאבק אל הפסגה כשלעצמו כדי למלא בשמחה את לב האדם. יש לחשוב על סיזיפוס שמח". סיזיפוס מורד בחייו האבסורדיים וממשיך בהם תוך מודעות תמידית למהותם. תודעה זו מקנה לו [[אושר]].

 

 

המחזה '''[[קליגולה (מחזה)|קליגולה]]''', מתאר תחושת חוסר משמעות האופפת [[קיסרי רומא|קיסר רומי]] לאחר מותה של אחותו האהובה, ולא מצליח למצוא לה פתרון גם בבולמוס של [[רצח]]. המחזה דן ב[[חירות האדם|חירות]] המוחלטת שבחיים האבסורדיים, בחובת האחריות ובהיבטים החברתיים שב[[אבסורד]].