עלילת המצורעים – הבדלי גרסאות

מוטיב דומה על תשוקת מלכי מצרים לראות את האלים חזר כמה פעמים בספרות העתיקה.{{הערה|למשל: הרודוטוס, ספר ב, פרק 42.}}

בספר שמות{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ד|ו}}.}} מסופר שידו של משה הפכה "מצורעת כשלג" אך מיד חזרה לאיתנה, אולם עניין הצרעת הועלם בתרגום השבעים וגם על ידי פילון{{הערה|פילון האלכסנדרוני, '''על חיי משה''', א, 79.}} ויוספוס עצמו,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר שני, סעיף 273.}} שהסתפקו בכך שהפכה ללבנה. ייתכן והדבר נבע מאי נוחות בגלל עלילת המצורעים.{{הערה|אריה כשר, (יוספוס פלאוויוס) '''נגד אפיון''', כרך ראשון, פירוש לספר ראשון, פרק לא, עמ' 259.}}

הוא בחר שלא לנקוט בעמדת התגוננות על ידי כתיבת דברי הזמה בלבד, שיכולים להתפרש כ[[אפולוגטיקה]] וכסימן של חולשה, אלא לנקוט במתקפה [[תעמולה|תעמולתית]] כוללת נגד היהדות והיהודים, כשלצורך המשימה אימץ את השיטה הספרותית של כתיבת "היסטוריה נגדית". מטרת התעמולה הייתה להוכיח שעם ישראל בתקופתו נושא איתו את המורשת הרעה של אבותיו. בכך מנתון אינו שונה מסופרים אתנוגרפיים אחרים בעת העתיקה, שחקרו את תולדותיהם של עמים שונים כדי לחשוף את דמותם בהווה.{{הערה|שם=כשר 233-231}}