הבדלים בין גרסאות בדף "עומר בן אל-ח'טאב"

אין תקציר עריכה
המוסלמים לא פגעו בכנסיות הנוצריות, אך דרשו שיינתן להם המקום בו היה מקדשו של [[שלמה המלך]], כדי להקים בו מקדש לעצמם וכך זה נעשה{{הערה|[http://ro.scribd.com/doc/230963399/Constantin-Porfirogenetul-Carte-de-inv%C4%83%C8%9B%C4%83tur%C4%83-pentru-fiul-s%C4%83u-Roman#scribd ספר הלימוד שחיבר הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס השביעי עבור בנו] הספר תורגם ל[[רומנית]] על ידי וסילה גרקו {{רומנית}}}}.
 
הזכיר זאב הירשברג בספרו "ישראל בערב", שלא רצה עומר להתפלל ב[[כנסית הקבר]], כדי שלא ידרשו המאמינים להפכה למסגד, במקום זאת התפלל מחוצה לה. באשר לתפילתו יש שאמרו שהתפלל עומר על מדגותמדרגות הכנסיה, ויש שאמרו שעלה אל הר הבית והתפלל שם. טענה זאת האחרונה מתישבת עם דרישתו לדעת היכן המקום הקדוש ביותר ליהודים, דבר שהראה לו יהודי שהיה שם, ולכן הוקם מעל [[אבן השתיה]] מסגד הנקרא [[מסגד עומר]].
 
לפי מקור אחר, עומר לא הסכים להמשיך את האיסור על ישיבת יהודים בעיר ולכן כינס את נציגי הנוצרים והיהודים לדיון על מספר היהודים שיורשו לגור בעיר. הנוצרים הציעו מקסימום 50 משפחות והיהודים דרשו לפחות 200. בסוף עומר פסק כי 70 משפחות של יהודים יורשו לגור בירושלים, פשרה שהתקבלה על שני הצדדים. לבקשתם ניתן להם להתיישב בדרום העיר, באזור גבעת [[העופל]], שנקרא מאז בשם "שוק היהודים". הבחירה היא בשל "קרבת הקודש ושעריו, וכן מי השילוח לטבילה"{{הערה|1=מקור מן [[הגניזה הקהירית]], מובא אצל [[דן בהט]] באטלס ירושלים, עמ' 76 עמודה ימנית}}.
1,322

עריכות