המוזיאון היהודי של ניו יורק – הבדלי גרסאות

תחילת דרכו של המוזיאון החלה עם קבלת מתנה של 26 חפצי אמנות [[טקסים יהודיים]] מאת השופט מאיר זלצברגר לסמינר התאולוגי היהודי באמריקה, ב -20 בינואר 1904, שם הוא שוכן בספריית הסמינר. האוסף הועבר בשנת 1931, עם הסמינר, לברודוויי. הסמינר התאולוגי היהודי קיבל למעלה מ -400 פריטים טקסיים יהודיים ויצר את 'מוזיאון החפצים היהודיים', בעבר ספריית [[יעקב שיף]].{{הערה|{{cite news|url=http://thejewishmuseum.org/about#jewish-museum-history|title=Jewish Museum as Sum of Its Past|last=Smith|first=Roberta}}}}האוסף הורחב לאחר מכן על ידי תרומות גדולות של חדג'י אפרים בנגיאט והארי ג 'פרידמן. ב -1939, בעקבות מלחמת העולם השנייה, שלחה פולין כ -350 חפצים לעיר ניו יורק מבתים יהודיים ובתי כנסת כדי לשמרם.

בשנות ה -60, המוזיאון לקח חלק פעיל יותר בעולם הכללי של האמנות העכשווית, עם תערוכות כגון מבנים ראשוניים, אשר סייעו להשיק את תנועת האמנות המינימליסטית.{{הערה|שם=nyt-1993-06-13|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1993/06/13/arts/art-a-museum-finds-its-time.html|title=A Museum Finds Its Time|last=Kimmelman|first=Michael|date=June 13, 1993|newspaper=[[The New York Times]]|page=H33|accessdate=2010-07-31}}}} בעשורים שחלפו מאז, המוזיאון התמקד מחדש בתרבות היהודית ובאמנים היהודים.{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1993/06/11/arts/review-art-jewish-museum-as-sum-of-its-past.html|title=Jewish Museum as Sum of Its Past|last=Smith|first=Roberta|date=June 11, 1993|newspaper=[[The New York Times]]|accessdate=2010-07-31}}}} בין השנים 1990 ל -1993 הובילה הבמאית ג'ואן רוזנבאום פרויקט אשר התמקד בשיפוץ והרחבה של הבניין וביצוע מבצע ההון הגדול הראשון של המוזיאון, בהיקף של 60 מיליון דולר. הפרויקט, שתוכנן על ידי האדריכל [[קווין רוש]], הכפיל את גודל המוזיאון, והוסיף לו שבע קומות. בשנת 1992, המוזיאון היהודי וחברת הסרטים של מרכז לינקולן התחברו כדי ליצור את פסטיבל הסרטים היהודי בניו יורק, המציג תכונות נרטיביות, סרטים קצרים ותיעודיים.

כיום, המוזיאון גם מספק תוכניות חינוכיות למבוגרים ולמשפחות, נותן חסות לקונצרטים, סרטים, סימפוזיונים והרצאות הקשורות לתערוכותיו. ג 'ואן רוזנבאום הייתה מנהלת המוזיאון מ -1981 עד פרישתה בשנת 2010. בשנת 2011 נקרא המוזיאון קלאודיה גולד, כמנהלת החדשה שלה. בשנת 2012 הצטרף ינס הופמן כסגן מנהל, והוסיף תערוכות ותוכניות ציבוריות.