|
'''אסיה הקדמית וארצות הנילוס''', ספר לימוד, תל-אביב, דביר, תש"ט)</ref> פעילותו השלישית החשובה היתה בהוצאת אטלסים עבריים ומפות ארץ ישראל לבתי הספר, ששירתו במערכת החינוך עשרות שנים נוספות.<ref>ראה פרשת הוצאה לאור של האטלסים בהרחבה: מיכאל הכהן ברוור ובנו אברהם יעקב ברוור,'''זכרונות אב ובנו''', ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], 1966</ref>
בשנות השלושים הגיע לארץ ד״ר יהויקים פאפוריש, שלמד גיאוגרפיה בוינה, ומשנת 1940 פירסם עשרות ספרים בגיאוגרפיה רגיונלית של ארץ ישראל ושל ארצות העולם. אלה הפכו במשך ארבעים שנה עד שנות השמונים לספרי הלימוד החשובים במערכת החינוך בארץ.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יורם בר-גל|שם=מולדת וגיאוגרפיה במאה שלנות ציונות,|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1993|עמ=92}}</ref> ספרי לימוד נוספים שהתאימו לתוכנית הלימודים בגיאוגרפיה בבתי הספר העבריים נכתבו על ידי מורים בארץ ובגולה כמו ספריהם של מ. צוזמר<ref>{{צ-ספר|מחבר=מ. (1918, צוזמר|שם=גיאוגרפיה קורס ראשון,|מקום הוצאה=פרנקפורט|מו"ל=אמנות,|שנת הוצאה=1918}}</ref> פרנקפורט), א. בלנק<ref>{{צ-ספר|מחבר=א. (1930, בלנק|שם=דע את העולם ספר לימוד בגיאוגרפיה,|מקום הוצאה=קישינב|מו"ל=אסכולה|שנת קישינב הוצאה=1930}}</ref> ) או א. מיטרופוליטנסקי (<ref>{{צ-ספר|מחבר=מיטרופוליטנסקי|שם=אסיה וארץ ישראל,|מקום הוצאה=וורשה|מו"ל=?|שנת הוצאה=1921)}}</ref>. ספרים אלה הוסיפו פרקים על היהודים בארצות השונות, וכן הירבו לצטט בספריהם העוסקים בארץ ישראל, את התנ״ך ומקורות יהודיים כתלמוד. אל ״סוכני המקצוע״ האלה שתרמו למערכת החינוך הפורמלית של הישוב היהודי, צריך להוסיף מורים ומדריכים רבים שהיו מאנשי ידיעת הארץ. הם תרמו להפצת הידע הגיאוגרפי במערכת החינוך הלא פורמלית כמו חוגי העשרה, תנועות נוער, חוגי משוטטים ומטיילים. אנשים כמו ד״ר [[נתן שלם]], [[דוד בנבנשתי]], [[משה ברסלבסקי]], ד״ר [[זאב וילנאי]] ואחרים.
מוסדות היישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט, ראו בהוראת המולדת והגיאוגרפיה יעד חשוב להעברת המסר החלוצי-ציוני. לכן מובנת הירתמות הקרןה[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל ]], דרך מחלקת הנוער והתעמולה שלה, לפעולה החינוכית בגיאוגרפיה: היא הוציאה את מפות הארץ לבתי הספר, פירסמה סדרה של עשרות ספרים רגיונליים על חבלי הארץ השונים. (<ref>ראה לדוגמה: נתן שלם, 1935, '''עמק החולה ''', ספריית ארץ ישראל של הקק״ל, חוברת 54, הוצאת אומנות, תל אביב )</ref> כמו כן פירסמה כמה ספרי יסוד בהוראת הגיאוגרפיה והמולדת שנכתבו בעיקר על ידי צבי זוהר (<ref>ספריו של צבי זוהר יצרו תשתית רעיונית ופדגוגית חשובה מאוד עבור המורים והמדריכים באותה העת ראה: צבי זוהר 1937 '''לימוד ברוח המולדת ''', קקל ירושלים, צבי זוהר, 1940 '''ארץ ישראל בחינוכינו ''', קק״ל, ירושלים ). </ref> היא תמכה בהשתלמויות מורים ובארגון סיורים לשם עדכונם והכרתם את הארץ והמפעל הציוני לצרכי העברת לתלמידיהם את המסר הציוני והתרשמותם. ▼אל ״סוכני המקצוע״ האלה שתרמו למערכת החינוך הפורמלית של הישוב היהודי, צריך להוסיף מורים ומדריכים רבים שהיו מאנשי ידיעת הארץ. הם תרמו להפצת הידע הגיאוגרפי במערכת החינוך הלא פורמלית כמו חוגי העשרה, תנועות נוער, חוגי משוטטים ומטיילים. אנשים כמו ד״ר נתן שלם, דוד בנבנשתי, משה ברסלבסקי, ד״ר זאב וילנאי ואחרים.
כבר בסוף שנות השלושים, החלו אנשי חינוך שונים (א.לכתוב ריגרעל 1940,הצורך החינוךברפורמה העבריבהוראת בארץמקצועות ישראל,הגיאוגרפיה דבירוהמולדת, תל-אביב,תוך אימוץ רעיונות ותכנים מהעולם האנגלו-סכסי<ref>נחום גבריאלי, 1939, '''גישות שונות למקצוע הגיאוגרפיה ''', החינוך, כרך 12, עמ 101-115 ) </ref>.<ref>א. לכתובריגר על1940, הצורך'''החינוך ברפורמההעברי בהוראתבארץ מקצועותישראל''', הגיאוגרפיה והמולדתדביר, תוך אימוץ רעיונות ותכנים מהעולם האנגלותל- סכסי.אביב</ref> הם קראו להזניח את הגישות והשיטות שהובאו ממרכז אירופה עוד בתקופת העלייה הראושנה. <ref>באותם (אפילוימים הופיע באותם ימיםכבר ספר לימוד יוצא דופן לבתי ספר התיכוניים שכתב אליהו שייקין ,1939. (אליהו שיינקין, גיאוגרפיה כלכלית, צידון תל-אביב) שהקדים בארבעים שנה ספר לימוד בנושא דומה שנכתב רק אחרי מלחמת יום כיפור. אליהו שיינקין, 1939 '''גיאוגרפיה כלכלית''', צידון, תל-אביב </ref> אבל פרוץ מלחמת העולם השנייה, והקמת מדינת ישראל דחו דיון על הרפורמות במקצוע הגיאוגרפיה למשך יותר מדור נוסף. מצב שיצר קפאון ושמרנות בחינוך הגיאוגרפי עד אמצע שנות הששים המאוחרות. ▼▲מוסדות היישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט, ראו בהוראת המולדת והגיאוגרפיה יעד חשוב להעברת המסר החלוצי-ציוני. לכן מובנת הירתמות הקרן הקיימת לישראל, דרך מחלקת הנוער והתעמולה שלה, לפעולה החינוכית בגיאוגרפיה: היא הוציאה את מפות הארץ לבתי הספר, פירסמה סדרה של עשרות ספרים רגיונליים על חבלי הארץ השונים. (נתן שלם, 1935, עמק החולה, ספריית ארץ ישראל של הקק״ל, חוברת 54, הוצאת אומנות, תל אביב) כמו כן פירסמה כמה ספרי יסוד בהוראת הגיאוגרפיה והמולדת שנכתבו בעיקר על ידי צבי זוהר ( 1937 לימוד ברוח המולדת, קקל ירושלים, צבי זוהר, 1940 ארץ ישראל בחינוכינו, קק״ל, ירושלים). היא תמכה בהשתלמויות מורים ובארגון סיורים לשם עדכונם והכרתם את הארץ והמפעל הציוני לצרכי העברת לתלמידיהם את המסר הציוני והתרשמותם.
▲כבר בסוף שנות השלושים, החלו אנשי חינוך שונים (א. ריגר 1940, החינוך העברי בארץ ישראל, דביר, תל-אביב, נחום גבריאלי, 1939, גישות שונות למקצוע הגיאוגרפיה, החינוך, כרך 12, עמ 101-115) לכתוב על הצורך ברפורמה בהוראת מקצועות הגיאוגרפיה והמולדת, תוך אימוץ רעיונות ותכנים מהעולם האנגלו-סכסי. הם קראו להזניח את הגישות והשיטות שהובאו ממרכז אירופה עוד בתקופת העלייה הראושנה. (אפילו הופיע באותם ימים ספר לימוד לבתי ספר התיכוניים שכתב אליהו שייקין ,1939. (אליהו שיינקין, גיאוגרפיה כלכלית, צידון תל-אביב) שהקדים בארבעים שנה ספר לימוד בנושא דומה שנכתב רק אחרי מלחמת יום כיפור. אבל פרוץ מלחמת העולם השנייה, והקמת מדינת ישראל דחו דיון על הרפורמות במקצוע הגיאוגרפיה למשך יותר מדור נוסף. מצב שיצר קפאון ושמרנות בחינוך הגיאוגרפי עד אמצע שנות הששים המאוחרות.
==== החינוך הגיאוגרפי מקום המדינה עד שנות השבעים ====
|
