דאיזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לעולה בקנה אחד |
||
שורה 168:
מתוקף ה[[אבולוציה]] הרעיונית, חלק יטו לעמדה [[איגנוסטיות|איגנוסטית]] (איגתאיסטית) לגבי מהות האלוהות באופן כללי, ובפרט בעניין טיב יחסה של האלוהות לבני האדם - לפיה היחס אינו בהכרח אישי (Personal) או אבסנטי (Impersonal), אלא טראנס-פרסונאלי (Trans-personal, כלומר, תמיד לא יכול להיות מובן ב[[קוגניציה]] האנושית, המוגבלת וה[[הטיה קוגניטיבית|מוטה]]); העמדה תניח חוסר [[משמעות]] להתפלספות ספציפית זו בטענה שאין להציג הקשר סוריאליסטי בלתי-תפיס בעליל באופן כה מוגדר ואף [[דואליזם|דואלי]]. (אך לא תקבע אם מתרחשת או לא מתרחשת התערבות כזו, ומה אופיה). [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] זו קרובה לקודמתה, הגורסת העדר-התערבות אלוהית ב[[טבע]] בכל צורה או דרך, אך לא שוללת אותה באופן מוחלט ואף נזהרת מכך, מטעמים [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיים]].
אינדיבידואלים אחרים כן יראו טעם [[פילוסופיה|להתפלסף]] על טיבה הפוטנציאלי של התערבות, וכן ינסו לשער עליו ולהציב [[תפיסה|תפיסות]] בהקשר זה. דוגמה למקרים כאלה הן תפיסות ספציפיות אודות "[[חיים לאחר המוות|החיים שאחרי החיים]]" (או [[:en:Neurotheology|נוירותאולוגיות]] בכלל), המובעת במגוון צורות, ויכולות ללבוש צורה נטורליסטית לכאורה, או [[מיסטיקה|מיסטית]], גם כזו שכלל אינה [[עולה בקנה אחד]] עם התפיסה הדתית ([[דתות אברהמיות|אברהמית]] או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים לטעון שאין בכלל שכר ועונש (או שהעיסוק בו אינו מניב או לא ראוי מחשש לצמצום ו[[האנשה|אנתרופומורפיזם]]), יש שיטענו לקיומה של מתכונת מסוימת של [[תורת הגמול|גמול]] על מעשים מסוימים של ה[[אדם]] ב[[חיים|חייו]], בין אם צורה זו היא [[מטאפיזיקה|מטאפיזיקאלית]] במסווה [[טבע]]ית, נוגעת לגלגול קיומי (למשל, אדם שנולד בעת אחת יכה על חטאיו של אדם מעת קודמת, משום ששניהם מייצגים סוג של [[נשמה|קיום רוחני]] מסוים (שאינה [[דואליזם|דואליסטית]]), או [[רוחניות|רוחנית]] גרידא (מתרחשת בצורה קיומית אחרת לחלוטין מזו המוכרת לאדם ומשוללת קשר לעולם הפיזי), או בצורות אחרות. יש שינקטו גישה סינתטית (בין-רעיונית). ב[[קוצו של יוד]], רעיונות אלה הן בדרך כלל לא יותר מ[[פרשנות (פילוסופיה)|פרשנויות]] סובייקטיביות שדאיסט מסוים רק יכול [[השערה (מדע)|לשער]] או [[אמונה|להאמין]] בנכונותן מסיבותיו שלו, אם בכלל.
הדאיזם הקלאסי סלד באופן כללי, מ[[תפילה|תפילות]], ואפשר לומר שמסורת זו נמשכת גם כיום בהסתמך על הנחות כגון שהיקום נוצר בצורה ייעודית (בהקשר החוקיות הפיזיקאלית), או, [[שלמות|מושלמת]], ובקשות או תחנונים אינו ברות השפעה על אופן פעילותו האלמנטארי, ולכן מיותרות. כמו כן, לא ראוי או חסר טעם, לנסות להתקרב או לתקשר עם ה[[מהות]] הנשגבת שכביכול הביאה [[מציאות|להמצאות]] את הקיום המוכר, בדרך של תפילות, כי הוא נוצר במטרה שלא יהיה שיח בין האלוהות לצורות חיים פיזיות ובעלות [[תודעה]] [[אינטליגנציה|תבונית]] כמו זו האנושית.{{הערה|1=להרחבה על המונח נפש בהקשר האנושי ראו [[בעיית גוף-נפש]] (הבעיה הפסיכופיזית)}} הסייג להנחות אלה הוא הטענה שתפילות ייתכנו כלגיטימיות אך ורק כתפילות הודיה ([[:en:Affirmative prayer|Affirmative prayer]]){{הערה|כגון תפילות להודיה על שכביכול לא נמנע מאדם הישג מסוים.}} משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, או כסוג של [[מדיטציה]].{{הערה|דיון והרחבה על סוגי תפילות והשלכותיהן הפוטנציאליות על מרגשו ותפקודו של הפרט מובא בפרק ג' ("טכניקות") בספר "מדיטציה יהודית - מדריך מעשי", מאת ה[[רב]] [[אריה קפלן]]. הספר עצמו אינו עוסק בדאיזם.}} לתפילות בקשה המזוהות עם הדתות ה[[תאיזם|תאיסטיות]] לעומת זאת, אופי [[נס]]י, ולעיתים גם ניסוח קבעני ([[אלוהים]] יתן לי!), במקרים רבים לא רציונלי (כמו למשל [[טכנאי]] המתפלל תפילה לפרנסה, דבר הכרוך בגרימת נזק ל[[חזקת מטלטלין|מטלטלין]] ללקוחו הפוטנציאלי), והדבר נתפס כלא-[[לוגיקה|הגיוני]], וזוכה לתיעוב בדאיזם.
| |||