בחירות אמצע – הבדלי גרסאות

ב[[ארצות הברית]] הבחירות ל[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] אינן חופפות ל[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית|בחירות לנשיאות]], כלומר מתקיימות גם באמצע כהונת [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]]. בארצות הברית יש [[משטר נשיאותי]] כך שהנשיא מכהן מכוח [[בחירות ישירות|בחירה (כמעט) ישירה]] של הציבור ואינו תלוי בתמיכת הקונגרס לכהונתו. אחת ההשלכות של מצב זה היא שתקופות הכהונה של הקונגרס והנשיא אינן חופפות: הנשיא נבחר מדי ארבע שנים, [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] נבחר מחדש מדי שנתיים ובכל שנתיים עומדים גם שליש ממושבי [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] לבחירה. בהרחבה, בארצות הברית, הנשיא וסגן הנשיא נבחרים מדי ארבע שנים באופן עקיף לנשיאות. הרשות המחוקקת של ארצות הברית היא הסנאט (אשר חבריה משרתים בקדנציה בת שש שנים) ובית הנבחרים (המכהן במשך שנתיים). שליש מחברי הסנאט נבחרים כל שנתיים. בקונגרס האמריקני ישנה חשיבות לעמדת הכוח של המפלגה בתקופת הכהונה של הנשיא. ישנם שלושה סוגים של סנאטורים; כל בחירות מחליפה סוג אחד ומכאן "בחירות אמצע הקדנציה" הוא העמדה לבחירה של שליש המסנאטרוים מחברי בית הנבחרים, כשהנשיא עדיין באמצע כהונתו. גם במשטרים נשיאותיים אחרים נערכות בחירות אמצע כהונה - ב[[הפיליפינים|פיליפינים]], לדוגמא, תזמונן דומה לארה"ב - הנשיא נבחר לשש שנים, בית הנבחרים לשלוש, ומחצית מהסנאטורים מתחלפת מדי שלוש שנים, בעוד ובשב[[ליבריהקפריסין]], נערכיםכהונותיהם בחירותגם אמצעשל כהונההנשיא וגם של בית הנבחרים (המהווה פרלמנט חד-ביתי) נמשכת חמש שנים, וכהונה אחת מתחילה סמוך למחצית האחרת.