היסטוריה של קוריאה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקל וחומר |
מ הוספת קישור לנהר יאלו |
||
שורה 150:
רק העיר פוסאן וסביבתה לא נכבשו בידי הכוחות הצפון-קוריאנים, והאזור כולו היה נתון תחת מצור צפון-קוריאני. באותה עת, הוחלט ב[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]] לצדד בקוריאה הדרומית בהחלטה שנקראה "החלטת האו"ם מספר 82", שקבעה כי על הצפון-קוריאנים לסגת צפונית לקו הרוחב 38, על נציגי האו"ם בקוריאה לשלוט במצב ולדווח על הנעשה וכן על כל המדינות החברות באו"ם להתנגד לתוקפנות הצפון-קוריאנית ולא להגיש להם כל סיוע. במקביל, העביר האו"ם סיוע צבאי משמעותי לקוריאה הדרומית.
היקפי הקרבות הורחבו משמעותית כאשר כוחות האומות המאוחדות, שהובלו בידי ארצות הברית, נכנסו לתמונה. כוחות אמריקאים נכנסו דרך העיר [[אינצ'ון]], במה שמכונה "הקרב על אינצ'ון", ובתוך כחודש וחצי שחררו את פוסאן מהמצור. כוחות האו"ם, בשיתוף עם הצבא האמריקאי וכוחות סיוע ממדינות אחרות (הבולטות שבהן היו חברות [[חבר העמים הבריטי]] בראשות [[בריטניה]], ה[[פיליפינים]] ו[[טורקיה]]), כבשו בהדרגה את שטחי חצי האי, ו[[פיונגיאנג]] נפלה בידיהם ב-[[19 באוקטובר]] [[1950]]. הכוחות הצפון-קוריאנים נסוגו כמעט עד
הסינים העבירו לממשל האמריקאי מסר דרך מתווכים בצורה דיפלומטית: כניסת הצבא האמריקאי למלחמה מפרה את האיזון ופוגעת בביטחונה הלאומי של סין. ב-[[8 באוקטובר]] הורה [[מאו דזה דונג]] למפקדי צבא השחרור של סין העממית להניע את כוחותיו לכיוון נהר יאלו ולהתכונן לחצייתו.
| |||