ים סוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב |
ביטול קישוור עצמי + סדר בפסקת "פירוש השם" |
||
שורה 20:
}}
[[קובץ:Gulf of Eilat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוף הים האדום, מפרץ אילת]]
'''הים האדום''' (ב[[ערבית]]: '''أَلْبَحْر الْأَحْمَر'''; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר, מכונה גם '''
הים האדום הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית על שם צבעים, מסיבות שונות, כשהאחרים הם [[הים השחור]], [[הים הלבן]], ו[[הים הצהוב]].
שורה 27:
ברוב הלשונות, וגם בלשון העברית, הים מכונה "הים האדום". קיימות תאוריות שונות בנוגע למקורו של השם העתיק. הים נקרא לראשונה "אדום" בשמו ב[[יוונית]] (Ερυθρά Θάλασσα). שם זה התגלגל גם ל[[לטינית]] (Mare Rubrum) ול[[ערבית]] (البحر الأحمر). תאוריה אחת היא שהשם ניתן לו על שם הבקטריות מסוג Trichodesmium erythraeum המוסיפות גוון אדמדם למימיו, או עקב אדמומיות המים הנובעת מהשתקפות ההרים האדמדמים שממזרח לו בירדן ובערב הסעודית. קיימת גם סברה שהשם נובע מכך שהצבע האדום מסמל את כיוון [[דרום]], להבדיל מן [[הים השחור]] שמסמל את כיוון [[צפון]], וכן קיימת אפשרות שמקור השם היווני הוא בתרגום שמם של [[הרי אדום]]. הראשון שהתייחס למקור שמו של הים האדום היה [[אגאתרכידס]] בחיבורו "אודות הים האריתראי". ספר זה, שנכתב בסוף [[המאה ה-2 לפנה"ס]], הוא גם אחד התיאורים המוקדמים של אזור זה.
ישנו הסבר עממי הגורס שהצלבנים
הסברים אחרים קושרים אות השם להרי אדום הסמוכים, או לצבע האדמומי שאפיין אותו לפעמים בגלל ה[[אצות]] שבו.
הים האדום מכונה גם ים סוף, על שם [[ים סוף (אתר מקראי)|ים סוף המקראי]] שאותו חצו בני ישראל ב[[יציאת מצרים]], אך זיהוי זה כלל לא ודאי.
==גאוגרפיה וגאולוגיה==
| |||