סופיה אלדור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
החלפות (בניינים, יישוב, יישובים, תוכנת, פרויקט, וועד, אוניברסיטה ה), אחידות במיקום הערות שוליים, תקלדה
שורה 1:
'''סופיה אלדור''' (נולדה ב-[[11 בדצמבר]] [[1944]]; [[סמרה|קויבישב]], [[ברית המועצות]]) היא [[אדריכל|אדריכלית]]ית [[מתכנן ערים ואזורים|ומתכננת ערים]] [[ישראלית]], שיזמה והובילה פרויקטים חשובים, כגון: העיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]], [[חריש (יישוב)|חריש]], פרויקט לאומי [[פינוי בינוי]] ועוד. זוכת אות התכנון לשנת 2013 מטעם [[איגוד המתכננים בישראל]]. בין השנים 1987 ל-2012 ניהלה אגף לתכנון ובינוי ערים ב[[משרד הבינוי והשיכון|במשרד הבינוי והשיכון]], ושמשה כיושבת ראש של הוועדה הראשונה להתחדשות העירונית. במסגרת תפקידה, עמדה בראש צוותי תכנון שתכננו ערים וישובים חדשים, הרחבות גדולות של ערים קיימות (ראש העין, רמלה, יבנה, כרמיאל ועוד). משנת 1999 יזמה, פיתחה וקידמה את הפרויקט הלאומי החשוב, פינוי ובינוי, שמטרתו התחדשות [[ערים בישראל]].
== ביוגרפיה ==
סופיה קוז'ניבסקי נולדה ב-[[11 בדצמבר]] [[1944]] לברונקה דיאמנד (לבית מילנר) ויעקב קוז'ניבסקי (וורצלמן) והייתה ביתם היחידה. האב היה וטרינר והאם מנהלת חשבונות. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] המשפחה ברחה מ[[פולין]] ל[[רוסיה]]. כל המשפחתה המורחבת נספתה ב[[שואה]]. אלדור עלתה עם אימה לישראל ב[[אוגוסט]] [[1957]] ונקלטה ב[[כפר סילבר|בכפר סילבר]] ליד [[אשקלון]]. היא למדה בתיכון עירוני ז' ב[[יפו]] בין השנים 1967 - [[1962]] והמשיכה ללימודי אדריכלות ותכנון ערים [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|בטכניון]]. עם סיום לימודיה ב-1967 התגייסה לצבא ושירתה ב[[חיל האוויר]] כקצינת תכנון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נעמי אביב, אראלה סבא|שם=עיזבו וילה. הישארו בדירה טובה בעיר|כתב עת=לידי גלבס|עמ=37|שנת הוצאה=1996}}}}.
 
=== קריירה מוקדמת ===
בשנת 1969 אלדור נישאה ל[[עמירם אלדור|לעמירם אלדור]] שהיה אז קצין רפואה מרחבי של סיני. הזוג התגורר [[שארם א-שייח'|בשרם א-שייח]] ואלדור, כאדרכלית, הועסקה על ידי חברת מ.ר.ב., שבנתה בסיני מגורים לחיילים, מחסנים ומבנים נוספים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פנינה אופיר|שם=האדריכלית במפרץ שלמה|כתב עת=הארץ|עמ=18|שנת הוצאה=6.5.70}}}}. לאחר שחזרו לירושלים, עבדה אלדור אצל האדריכלים [[דוד רזניק]] וזאב שינברג. בשנת [[1972]] הצטרפה אלדור לרשות לבינוי ופינוי אזורי שלימים צורפה למשרד השיכון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שלומית צור|שם=הכל תקוע וההחלטות לא אמיצוץ|כתב עת=מעריב|עמ=10-11|שנת הוצאה=7.12.2011}}}}. בשנת [[1978]] נסעה אלדור עם בעלה לניו יורק ועבדה במשרד אדריכלים פרטי, ב.ב.מ. וכמנהלת פרויקטים במחלקת התכנון של האגף לתרבות בעיריית ניו יורק. עם חזרת המשפחה לארץ, החלה לשמש כראש היחידה לתכנון ערים במשרד השיכון ובינווי. ב-[[1987]] היחידה הפכה לאגף בראשותה של אלדור{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דפנה פיינס|שם=עם הפנים לעיר|כתב עת=מבנים|עמ=12-21}}}}.
 
=== אגף התכנון במשרד הבינוי ושיכון ===
עם כניסה לתפקיד, ב-1980, זיהתה אלדור מחסור חמור בקרקע מתוכננת למגורים בערים במרכז הארץ, והיחידה שעמדה בראשה החלה לפעול לאיתור קרקעות למגורים כהרחבה לישוביםליישובים קיימים ([[רמלה]], לוד ועוד). מכיוון שבאותה התקופה לא ניתן היה לשחרר קרקעות חקלאיות, עלה הרעיון של הקמת עיר חדשה וגדולה בין תל אביב וירושלים. [[דוד לוי]], שהיה אז שר השיכון, אישר את תחילת התכנון וגם [[אריאל שרון]], תמך וקידם את הקמת העיר מודיעין<ref>{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3707667,00.html|title=חייבים לדבר על אריק|date=2017-02-18|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-10-26}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=דני קיפר|שם=איך בונים עיר|כתב עת=ידיעות אחרונות, מוסף ממון|עמ=8|שנת הוצאה=19.3.1991}}</ref>. אלדור הייתה אחראית מטעם המשרד על הכנת תכניתתוכנית המתאר של העיר. בראיון סיפרה: {{ציטוטון|כבר אז היה לי ברור לחלוטין שמצאי הקרקעות למגורים באזור המרכז הולך ואוזל}}.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יהורם גליל|שם=אויבת הציבור או אדריכלית מבריקה|כתב עת=ערי מודיעין|עמ=26-27|שנת הוצאה=18.6.98}}}} . החל משנות התשיעים עם הגעת [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה מברית המועצות]] הצורך בבניית דירות אף התעצם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אפרים שלאין וערן פייטלסון|שם=מדיניות השמירה על קרקע חקלאית: התהוותה, מיסודה ועירעורה|כתב עת=|מו"ל=מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות|שנת הוצאה=1995|קישור=https://fips.huji.ac.il/sites/default/files/floersheimer/files/shlainfeitelson_farmland_protection_in_israel.pdf}}</ref>. האגף בראשותה של אלדור נדרש לפתרונות מהירים והחל לקדם תכניותתוכניות לאתרים רבים לבניה מואצת וקבועה של דירות קטנות הניתנות להרחבה. עם הזמן הפכו אתרים אלה לשכונות יוקרתיות בעריהן.
 
החל משנת 1992, כאשר [[מועצת מקרקעי ישראל]] אישרה תקנות המאפשרות ניצול קרקע חקלאית מסביב לישוביםליישובים עירוניים<ref>גדעון ויתקין, [http://www.kkl.org.il/files/HEBREW_FILES/machon-mediniut-karkait/karka-38/karka-38-1994-2.pdf השמירה על קרקע חקלאית בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל]. המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע, קק"ל</ref>, החלה אלדור לקדם בדיקות ותכניותותוכניות לישוביםליישובים רבים לאיתור קרקעות לפיתוח, ביניהן: רמלה, לוד, ראש העין, יבנה, קריית גת, כוכב יאיר ועוד. קרקעות אלה משמשות עד עצם היום הזה כעתודת פיתוח למתן מענה לצרכיי מגורים.
 
לצד הרחבה ובנייה של ישוביםיישובים, מאז 1998 יזמה והובילה אלדור פרוייקטפרויקט [[פינוי בינוי]]<ref name=":3">{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3629488,00.html?fbclid=IwAR3Essn66oEAoOTCatn7LeQITG0PuIshtxv_ZlL16CqrT5Fh9krDjmsCtOk|title="אם ידחפו פינוי־בינוי, המחירים יוכלו לרדת"|date=2014-04-24|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-10-27}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/misc/1.1096940|title="אזרח לא יכול להאמין בתוכנית כשזה לוקח כל כך הרבה זמן. זה פשוט נורא"|last=בר-אלי|first=אבי|date=2006-04-06|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2018-10-27}}</ref>. פרויקט לאומי זה מבקש לשדרג אזורים עירוניים ישנים לאזורי מגורים חדשים ומטופחים במטרה לשפר את רמת הדיור ואיכות החיים של התושבים שהתגוררו בהן ולהביא אוכלוסיות חדשות, באמצעות הריסת בניינים ישנים ובניית בניניםבניינים חדשים עם מספר רב יותר של דירות תוך שיפור משמעותי של הרקמה העירונית. ב- 1999ב־1999 הכריז משרד השיכון על פינוי - בינוי כמדיניות רשמית של הממשלה ומאז נחקקו תקנות וחוקים רבים הבאים לעודד את התהליכי ההתחדשות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דרור מרמור|שם=הנס הזה אמיתי|כתב עת=גלובס נדלן|עמ=14-15|שנת הוצאה=21-22.2.2010}}}}.
 
מאז הוכרזה התוכנית כמדיניות רשמית ועד פרישתה לגמלאות ב-2012, עמדה אלדור בראש הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית. ועדה זו יזמה חקיקה מתאימה וסיייעה וסייעה תקציבית לעיריות לקדם תכניותתוכניות מתאימות.
 
במסגרת תפקידה כראש אגף אלדור הייתה נציגת משרד הבינוי ושיכון [[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה|במועצה הארצית לתכנון ובנייה]], חברת וועדה לשמירה קרקע חקלאית, חברת הוועדה לתשתיות לאומיות, יושבת ראש הועדההוועדה לשיקום מרכזי ערים ועוד. כן שימשה אלדור סגנית הנשיא בהנהלת  "INTA"  ארגון בינלאומי לערים חדשות ופיתוח עירוני.
 
בשנת 2012 פרשה אלדור לגמלאות והיא משמשת יועצת לגופים ציבוריים ובחברת אזורים.
 
=== אקדמיה ===
אלדור מלמדת מאז 1993 במכון ללימודים עירוניים ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://urbanstudies.huji.ac.il/people|כותרת=סגל {{!}} המכון ללימודים עירוניים ואזוריים|אתר=urbanstudies.huji.ac.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-10-27}}}}. כן לימדה גם במרכז וייץ לפיתוח בר קיימא ברחובות.
 
לסופיה אלדור שני בנים רועי אלדור מנהל יחידת הסוכרת במכון ל[[אנדוקרינולוגיה]] [[מטבוליזם]] ו[[לחץ דם]] ב[[בית החולים איכילוב|מרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי]] וערן אלדור מהנדס בניין ובעלים של חברת ניהול. לאלדור שבעה נכדים והיא מתגוררת בתל אביב.
שורה 34:
 
== פרסומים ==
* 1983: הרחוב כחלל אורבני ומקום אנושי. משרד הבינוי והשיכון ע. פלדי, מ. וולפסון בשיתוף עם אדר' ס. אלדור.
 
* 1983: הרחוב כחלל אורבני ומקום אנושי. משרד הבינוי והשיכון ע. פלדי, מ. וולפסון בשיתוף עם אדר' ס. אלדור.
* 1984: קווי פעולה לפיתוח הארץ. משרד הבינוי והשיכון, הוכן על ידי היחידה לתכנון ערים בראשות  אדר' ס. אלדור.
* 1989: חיפושי דרך בבינוי השכונתי. משרד הבינוי והשיכון  ע. פלדי, מ. וולפסון בשיתוף עם  אדר' ס. אלדור.
* 1990: עיר במודיעין. משרד הבינוי ושיכון,  הוכן  על ידי צוות האגף לתכנון ערים בראשות אדר'   ס. אלדור.
* 1992: in Housing and Planning .92 IFHP, Garon M, Eldor S, Golany Y.
 
== הערות שוליים ==