בר מצווה – הבדלי גרסאות

אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] לא היה נהוג לערוך טקס בר מצווה כלל. היו נוהגים שהנער יניח תפילין החל מגיל תשע, ולכל המאוחר בגיל אחת עשרה. החל מגיל שלוש עשרה הוא צורף ל[[מניין]], אך לא נערך שום טקס משמעותי. בארץ ישראל קבלו יהודי תימן את מנהג שאר עדות ישראל וגם הם נוהגים לחגוג את טקס בר המצווה.{{דרוש מקור}}

 

בשבת הנער עולה לתורה, וקורא את הקטע אליו הוא עלה, או את כל הקריאה. בקהילות ה[[אשכנזים]] ובחלק קטן מקהילות ה[[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדים]] (יהודי [[מרוקו]] ו[[עיראק]] למשל) נהוג שהנער עולה בעלית ה[[פרשת השבוע#מפטיר|מפטיר]] וקורא גם את ה[[פרשת השבוע#הפטרה|הפטרה]]. ברם ברוב קהילות הספרדים לא נהוג מנהג זה. בקהילות [[גאורגיה]] נהוג שנער בר המצווה עולה לעליית ראשון ("במקום כהן"). ברוב הקהילות אף נהוג שהאב וקרובי משפחה נוספים עולים אף הם לתורה.