הבדלים בין גרסאות בדף "הבחירות לכנסת התשיעית"

מ
הוספת קישור לנשיא מצרים
מ (הוספת קישור למפלגת הנשים (ישראל))
מ (הוספת קישור לנשיא מצרים)
ד"ש, לעומת זאת, הייתה לראשונה בסדרה של מפלגות "מצב רוח" שהופיעו ונעלמו חליפות. רבים מחבריה המובילים ראו את תפקידה כ"שוט" לייסורו של המערך, אך למעשה התכוונו להמשך שלטונו תוך שינוי דרכיו. אחרים הסתייגו מן הקו ה"סוציאל-דמוקרטי" שנקטה המפלגה בחיזוריה אחר קולות מצביעי המערך המאוכזבים. ניגודים אלו והעובדה שלא הצליחה להפוך ללשון מאזנים הובילו להתפוררותה המהירה של המפלגה אחרי הבחירות, עד כדי כך שבשנת [[1979]] כבר חדלה המפלגה להוות גורם של ממש.
 
תחזיות האימה של מערכת הבחירות של המערך הופרכו, לפחות בקדנציה הראשונה של בגין: בגין התברר כרחוק מאוד מדימוי הרודן המאיים שהוצמד לו. לדעת רבים, הפגין בגין חולשה יתרה בניהול הממשלה. מה שכונה על־ידו "קלקולים" היה למעשה התנהגות מופקרת של כמה משרי הממשלה מן הליכוד שמרדו בו, ואחרים שזלזלו בסמכותו. תוך זמן קצר אחרי הבחירות החל משא ומתן עם [[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]], שהוביל ל[[הסכמי קמפ דייוויד]] ול[[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם שלום]] עם מצרים, המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל. המובילים בקידום התהליך היו שני הקיצונים מן העבר הלא רחוק, [[עזר ויצמן]] ו[[משה דיין]], שפרש מן המערך והצטרף לממשלה.
 
שינוי דרמטי לא פחות, אף כי הרבה פחות גלוי, התרחש בזירה הפנימית. ה[[קיבוץ|קיבוצים]], 'הבן המועדף' של המערך, סר חינם אחרי הבחירות ואת מקומם החלו תופסות קבוצות חדשות. ביטול המכסות על מספר תלמידי הישיבה בהסדר [[תורתו אומנותו]] הוביל לגידול מתמשך במספר תלמידי הישיבות. הגדלת התמיכה בהתיישבות ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]] הובילה להגדלה ניכרת לאורך השנים במספר ה[[התנחלויות|מתנחלים]].