רפובליקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24467884 של 77.125.122.6 (שיחה) הדרך להוספת מידע אינה על-ידי מחיקת מידע קיים
Iib wiki (שיחה | תרומות)
מ מיקום נכון יותר (שינוי עריכת עבר שלי)
שורה 21:
* [[לאומיות|הלאומיות האתנית]] מנוגדת לעיקרון הרפובליקני, בכך שהיא מעניקה זכויות על בסיס מוצא ותרבות ולא על בסיס תרומה ושותפות בקהילה. החיבור בין בני האדם על בסיס אתני שונה מהחיבור על בסיס שותפות בקהילת אזרחים. כמו הליברליזם, גם עיקרון זה אינו סותר את הרפובליקה מבחינה מדינית אך מנוגד לה מבחינה ערכית.
 
על ההבדל המרכזי בין דמוקרטיה לרפובליקה, ניסה לעמוד הפילוסוף השמרני ארווינג קריסטול. לדבריו, דמוקרטיה הוא התגלמות רצון העם אך רפובליקה היא התגלמות הקונצנזוס בעם. ברפובליקה קיימים מדינאים, ולא פוליטיקאים. המדינאי הוא אדם מפוכח ומיושב בדעתו. צורת ממשל זו מנסה לעקר את חשיבות הרגש ואת הדמגוגיה שעשויים לשרור אצל בכירי השלטון הדמוקרטי.
===בישראל===
 
===בישראל===
{{לשכתב|פסקה=כן|מציג דעה|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
ב[[ישראל]] קיים הלך רוח רפובליקני משמעותי, יחסית למדינות מערביות אחרות, למרות היחלשותו החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. העיקרון הרפובליקני בא לידי ביטוי באופיה הציבורי של ה[[ציונות]], אשר שמה דגש רב על האדם התורם לקהילה הרחבה (העם היהודי או החברה הישראלית), ועל כך שהזכויות הניתנות לפרט הן בעצם מתוקף תרומתו והיותו אזרח פעיל.
שורה 28 ⟵ 30:
 
כאמור, החל משנות ה-80 החל כרסום בעיקרון הרפובליקני. לכך אחראים גורמים שונים, שהמרכזיים ביניהם הם עלייתו של אתוס הליברליזם וה[[גלובליזציה]] מחד, ועלייתו של [[אתוס]] הלאומיות האתנית מאידך. כלומר, השיח הישראלי שם דגש רב יותר על ערכים אינדיווידואליסטים שבבסיסם דאגה של הפרט לעצמו, וכן על ערכים אתניים שבבסיסם מחויבות לקבוצת המוצא, ולא לקהילת האזרחים. כרסום זה משתקף בשירות הצבאי בדרכים שונות. דוגמה מרכזית היא הירידה בנכונות לשירות של בני המעמדות הגבוהים יותר בחברה, כתוצר של החשיבה האינדיווידואליסטית. הדבר מתבטא בעיקר ב[[סרבנות]] ובהימנעות מכוונת משירות. התופעה הגיעה לשיא ב[[משבר המוטיבציה]] של [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. דוגמה אחרת היא התרחבות תופעת הפטור על רקע דתי, וצפייה לזכויות שאינן מותנות בשירות.
 
על ההבדל המרכזי בין דמוקרטיה לרפובליקה, ניסה לעמוד הפילוסוף השמרני ארווינג קריסטול. לדבריו, דמוקרטיה הוא התגלמות רצון העם אך רפובליקה היא התגלמות הקונצנזוס בעם. ברפובליקה קיימים מדינאים, ולא פוליטיקאים. המדינאי הוא אדם מפוכח ומיושב בדעתו. צורת ממשל זו מנסה לעקר את חשיבות הרגש ואת הדמגוגיה שעשויים לשרור אצל בכירי השלטון הדמוקרטי.
 
==ראו גם==