גוסטב מאהלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הסימפוניות: קישורים פנימיים
שורה 18:
 
== חייו ==
בשנת חייו הראשונה עברו הוריו לעיר [[איגלאו]] שב[[מורביה]], שם עברה עליו ילדותו ושם למד ב[[גימנסיה]] המקומית. משפחתו השתייכה לקהילה היהודית. כשרונו ה[[מוזיקה|מוזיקלי]] התגלה בגיל מוקדם וזכה לטיפוח. לאחר הכשרה מוזיקלית ב[[קונסרבטוריון]] וב[[אוניברסיטה]] של [[וינה]], בין השאר אצל [[אנטון ברוקנר]], פתח מאהלר בקריירת [[ניצוח]]. לאחר שניצח על תזמורות חשובות בערים רבות, ביניהן [[קאסל]], [[פראג]], [[לייפציג]], [[בודפשט]] ו[[המבורג]], מונה לבסוף, בשנת [[1897]], לתפקיד המשפיע והיוקרתי של ניהול ה[[אופרה]] המלכותיתהאופרה של וינה]]. בשנה זו, מעט לפני קבלת המשרה בווינה, נטבל מאהלר לדת [[נצרות קתולית|הקתולית]], כדי להתגבר על מכשול אפשרי שהציבה יהדותו לקבלת המשרה הנחשקת. בין השנים [[1898]] ו-[[1901]] ניצח בנוסף על הקונצרטים של [[הפילהרמונית של וינה]].
 
בשנים [[1887]] עד [[1891]] עבד כמנצח ב[[בית האופרה של בודפשט]]. מאהלר הושפע בנעוריו מן המוזיקה של [[ריכרד וגנר]] ובשלב מאוחר יותר הפך לאחד מן הפרשנים המובילים של האופרות של וגנר.
שורה 60:
גם בסימפוניה השישית, ([[אסן]], 1906) "הטראגית", נמשכת תחושת האבדון הממשמש ובא. פרק הסיום שלה הוא הפסימי ביותר בספרות הסימפונית, אף כי נכתב דווקא כשמאהלר היה שרוי באושר הרב ביותר שידע מעודו, לאחר נישואיו ל[[אלמה מאהלר|אלמה]].
 
בסימפוניה השביעית ([[פראג]], 1910) משולבות, לראשונה ב[[תזמורת]] [[קונצרט]]ים, [[מנדולינה]] ו[[גיטרה קלאסית|גיטרה]]. לאחר מאהלר החלו גם מלחינים חדשניים כמו [[ארנולד שנברג|שנברג]] ו[[פייר בולז|בולז]] לעשות שימוש בכלים אלה.
[[קובץ:Philadelphia_Orchestra_at_American_premiere_of_Mahler's_8th_Symphony_(1916).jpg|שמאל|ממוזער|200px|הפרמיירה של [[הסימפוניה השמינית של מאהלר]]]]
[[קובץ:Mahler Chorus mysticus.jpg|ממוזער|"כורוס מיסטיקוס" מן החלק הראשון של הסימפוניה השמינית]]