תנ"ך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 168:
:24. [[דברי הימים]] (מחולקים ל: דברי הימים א', דברי הימים ב'; מכונים בקיצור דה"א, דה"ב)
|}
 
==לשון התנ"ך==
{{ערך מורחב|עברית מקראית}}
הרובד הלשוני של השפה ה[[עברית]] שבו נכתב התנ"ך נקרא "עברית מקראית", "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא". באתרים ארכאולוגיים ברחבי [[ארץ ישראל]] התגלו מספר ממצאים אפיגרפיים מהמחצית הראשונה של [[האלף הראשון לפני הספירה]], הכתובים ב[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] זה, ולפיכך הוא הצורה המתועדת הקדומה ביותר של השפה העברית.
 
נוהגים לחלק את העברית המקראית לשתי תקופות עיקריות: העברית המקראית הרגילה, ו[[העברית המקראית המאוחרת]], שבה נכתבו ספרי המקרא של תקופת [[גלות בבל]] ואחריה, כגון [[ספר זכריה]], [[מלאכי]], [[ספר עזרא]], [[נחמיה]], [[מגילת אסתר]] ו[[דברי הימים]]. העברית המקראית המאוחרת מגלה סימנים ראשונים של שינוי לקראת מה שהפך אחר כך להיות [[לשון חז"ל]]. ניתוח [[פילולוגיה|פילולוגי]] של ספרי התנ"ך המאוחרים מעלה את האפשרות שנעשה מאמץ לכתוב בלשון המקרא גם בתקופה שבה השפה העברית המדוברת הייתה דומה יותר ללשון חז"ל, כנראה משום שלשון המקרא נתפסה כדגם ראוי לשפה הכתובה.
 
בתוך העברית המקראית קיימים הבדלים סגנוניים ניכרים בין לשון ה[[פרוזה]] לבין לשון ה[[שירה עברית|שירה]], ובהם גם הבדלים בסגנון ה[[דקדוק]]י וגם הבדלים ב[[אוצר מילים|אוצר המילים]], שבשירה עשיר במילים הנדירות בפרוזה. יש הסבורים שלשון השירה משקפת צורה קדומה יותר של העברית.
 
===אוצר מילים===
[[קובץ:Hebrew_Bible_Wordle_-_פוסטר_התפלגות_המלים_בתנ"ך.png|שמאל|ממוזער|300px|תפזורת המייצגת את התפלגות המלים השונות בתנ"ך אחרי הסרת מיליות]]
ב[[אוצר מילים|אוצר המילים]] המצוי במקרא ניתן למנות כ-8,000 מילים מילוניות. המילים בחלקן מקבילות למילים בשפות השמיות הקרובות, ויש גם שאילה של מילים משפות אחרות, כגון ה[[ארמית]] וה[[אכדית]].
 
מילים רבות בתנ"ך הן [[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילים יחידאיות]] שמשמעותן לא ידועה בבירור. אף על-פי-כן, מספר המילים היחידאיות במקרא קטן מכפי שאפשר היה לצפות בהתחשב באורכו של הטקסט (אפשר להעריך באמצעות חישוב סטטיסטי את מספר המילים היחידאיות הצפויות בטקסט נתון בהתחשב באורכו). עובדה זו הביאה להשערה שהטקסט המקראי נכתב במתכוון תוך שימוש באוצר מילים קטן, זאת למעט קטעי השירה שבהם אוצר המילים עשיר יותר.
 
===הטקסט המקראי בימינו===
הטקסט המקראי הקיים מורכב מבחינה לשונית ממספר רבדים:
* הטקסט ה[[עיצור]]י
* [[אם קריאה|אמות הקריאה]] שנוספו כנראה בשלב מאוחר יותר
* ה[[ניקוד]]
* [[טעמי המקרא|הטעמים]], שחוברו לראשונה רק ב[[המאה ה-8|מאה השמינית]] לספירה על ידי אנשי [[המסורה]], לצורך שימור מסורת קריאה שהועברה לפני כן בעל פה.
 
בנוסף להן קיימים תעתיקים של שמות עבריים ל[[אלפבית יווני|אותיות יווניות]] ב[[תרגום השבעים]] ומסורות הקריאה בתורה של העדות היהודיות השונות. מסורות הקריאה בתורה כפי שהן מוכרות לנו שונות זו מזו במימוש ה[[פונטיקה|פונטי]] של העיצורים וה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]], וכולן מראות שוני משמעותי ממסורת הקריאה המתועדת באמצעות הניקוד הטברני (אף כי [[הניקוד הטברני]] התקבל בסופו של דבר בשפה הכתובה).
 
==תרגומי התנ"ך==