|
|
|
==פעילותו הציבורית==
היה מראשי [[כולל חב"ד]] וממקימי [[ישיבת תורת אמת (חב"ד)|ישיבת תורת אמת]] של חסידות חב"ד. היה מקושרתלמיד לשלושתקרוב של שלושת האדמו"רים האחרונים של חב"ד. ליווה את האדמו"ר [[הריי"צ]] בביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ואף ליווה אותו בפגישתו עם הרב הראשי [[הראי"ה קוק]].{{הערה|דוד זאב רוטנברג, מסע הרבי לארץ הקודש, כפר חב"ד, הוצאה עצמית, ה'תשנ"ט}} היה פעיל בהנהגת היהדות החרדית בארץ ישראל, ובין השאר השתתף בפגישה של רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] ואחרים עם האמיר עבדאללה (לימים המלך [[עבדאללה הראשון]] מ[[ירדן]]) בירדן, אותה יזם [[יעקב ישראל דה האן]] בה הגישו לו תזכיר ובו הם מצהירים שאגודת ישראל היא גוף בפני עצמו המייצג יהודים רבים ברחבי העולם, ואינו כפוף להסתדרות הציונית, ולכן יש לקבל ממנו חוות דעת נפרדות בשאלות העומדות על הפרק, ומביעים את רצונם של היהודים בשלום, ובשיתוף פעולה בין כל התושבים לבניין הארץ.{{הערה|1=התזכיר מופיע בספר "שרשרת הדורות בתקופות הסוערות" ח"ב עמ' 203, ותצלום התזכיר המקורי (בעברית ובערבית) מופיע שם בעמוד 214}} בעת הפילוג בין [[אגודת ישראל]] לבין העדה החרדית הירושלמית על רקע היחס למדינה ומוסדותיה, צידד בעמדת אגודת ישראל, היה בין תומכיה החשובים ופעל רבות למען המפלגה. היה חבר בוועד הרבנים שלה, ואף נאם עבורה בכנסי בחירות. היה בין מקימי ועד הכשרות של אגודת ישראל. בתקופה מאוחרת יותר השתתף בישיבת [[מועצת גדולי התורה]] שעסקה בהתנגדות לגיוס בנות ל[[צה"ל]].
בשנת [[ה'תרפ"ד]] התעורר בארץ ישראל פולמוס נרחב סביב [[חליבה|חליבת]] [[פרה|פרות]] ב[[שבת]]. חלק מרבני הארץ נטו להיתר באופנים שונים ואחרים פסקו לאיסור. הרב נאה התנגד מאוד להיתר ופרסם [[פמפלט|קונטרס]] רחב שבו בירר את האיסור לדעתו.
|
