באר טוביה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
==המושב – שנים ראשונות – 1930 עד 1947==
לאחר חורבן המושבה, "[[קרן העזרה]]" שהוקמה ע"י יהודי [[ארה"ב]] לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] (לימים חברת [[אמיק"א]]), רכשה את אדמות המושבה והעניקה פיצוי למתיישבים. אנשי החברה פעלו לחידוש ההתיישבות במקום בשיתוף עם המחלקה להתיישבות של [[הסוכנות היהודית]] ונציגה, [[אברהם הרצפלד]]. כלקח מהקשיים הידועים שליוו את קיום המושבה, הוחלט ש[[מושב עובדים]] הוא צורת ההתיישבות המתאימה ביותר למקום. הליך הקמת המושב היה קפדני ומחמיר באופן חסר תקדים. המועמדים נדרשו להיות בעלי נסיון התיישבותי-חקלאי קודם, ולראשונה בתולדות ההתיישבות, הוצגו החידושים הבאים: תקציב מלא להקמת משק משפחתי בסך 825 לא"י; השתתפות עצמית של המתיישב בתקציב בסך 25 לא"י; בדיקה רפואית מוקדמת של המועמדים להתיישבות; חתימת חוזים בין המוסד המיישב, [[הקרן הקיימת]] והמתיישב.
לאחר תהליך מיון קפדני גובש ארגון של 44 משפחות שהורכב מ-3 קבוצות: אנשי [[הגליל העליון]] - יוצאי הקבוצות ב[[תל חי]], [[כפר גלעדי]] ו[[מחניים]]; יוצאי [[קבוצת מרחביה]]; ותיקי [[מלחמת העולם הראשונה]] מאנשי [[הגדוד העברי]] שנשארו בארץ. לפני עלית המתיישבים על הקרקע, נשלח כח חלוץ לאדמות באר טוביה שתפקידו היה לחפור באר חדשה ועמוקה, כשהתנאי להתקדמות בהקמת המושב הוא קיום מקור מים המספיק לקיום [[חקלאות שלחין]], וכן לאסוף דוגמאות קרקע לצורך מציאת סוגי הגידולים המתאימים ביותר. 13 חברים מאנשי הארגון הגיעו למקום בחודש מרס 1930, כשהם מציינים שהעליה על הקרקע מתקיימת לציון יום השנה העשירי לקרב [[תל חי]] בי"א באדר תר"פ. החל מ-1931, מציינים אנשי המושב בתאריך זה את חג המושב.
| |||