באר טוביה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65:
לאחר חורבן המושבה, "[[קרן העזרה]]" שהוקמה ע"י יהודי [[ארה"ב]] לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] (לימים חברת [[אמיק"א]]), רכשה את אדמות המושבה והעניקה פיצוי למתיישבים. אנשי החברה פעלו לחידוש ההתיישבות במקום בשיתוף עם המחלקה להתיישבות של [[הסוכנות היהודית]] ונציגה, [[אברהם הרצפלד]]. כלקח מהקשיים הידועים שליוו את קיום המושבה, הוחלט ש[[מושב עובדים]] הוא צורת ההתיישבות המתאימה ביותר למקום. הליך הקמת המושב היה קפדני ומחמיר באופן חסר תקדים. המועמדים נדרשו להיות בעלי נסיון התיישבותי-חקלאי קודם, ולראשונה בתולדות ההתיישבות, הוצגו החידושים הבאים: תקציב מלא להקמת משק משפחתי בסך 825 לא"י; השתתפות עצמית של המתיישב בתקציב בסך 25 לא"י; בדיקה רפואית מוקדמת של המועמדים להתיישבות; חתימת חוזים בין המוסד המיישב, [[הקרן הקיימת]] והמתיישב.
לאחר תהליך מיון קפדני גובש ארגון של 44 משפחות שהורכב מ-3 קבוצות: אנשי [[הגליל העליון]] - יוצאי הקבוצות ב[[תל חי]], [[כפר גלעדי]] ו[[מחניים]]; יוצאי [[
חפירת הבאר הוכתרה בהצלחה, דוגמאות הקרקע נבדקו (כשהמלצת האגרונומים היא לנטיעת פרדסים כענף חקלאי ראשי), ובקיץ 1930 עלו 44 המשפחות על הקרקע, כשבשלב הראשון הן משתכנות בחורבות מבני המושבה. במקביל הוכנה תכנית חדשה למושב ע"י האדריכל [[ריכרד קאופמן]] ולפיה הוקמו המשקים החדשים במהלך שנת 1931 ממזרח לאתר הריסות המושבה. כמו כן הוחל בהקמת מבני ציבור כשהראשונים הם ברכת מים ובסמוך לה בית ספר.
| |||