פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל ,  לפני 9 חודשים
{{ציטוט|תוכן=[...] וכשמדברים על אנסקי, אי אפשר מבלי להזכיר את "הדיבוק"... כאן רוצה אני לספר על עיר מולדתו של "הדיבוק"... עיירה קטנה בשם מירופול... החצויה לשניים, חלק אחד נקרא מירופול והשני - קמינקה... בקמינקה זו חי לפנים צדיק גדול ומפורסם בשם ר' שמואל <small>(שמואל השני מ[[חסידות קמינקא-מיראפאל|קמינקא-מיראפאל]], 1843–1778)</small>... על צדיק זה מספרים סיפורי מעשיות של ניסים ונפלאות למאות. אולם במיוחד מרובים הם הסיפורים על גירושי דיבוקים ועל החטאים שגרמו להם... וסיפורי מעשיות אלה אסף אנסקי והם שימשו לו חומר ל"הדיבוק"... ר' שמואל מקמינקה הוא ה[[ארכיטיפ|פרוטוטיפוס]] של ר' עזריאל ממירופול.|מרכאות=כן}}
 
אנ-סקי החל בחיבור "הדיבוק" כנראה לקראת סוף 1913, בשפה הרוסית. האזכור לראשוןהראשון ל"הדיבוק" מופיע במכתבו של הברון ולדימיר גינצבורג לאנ-סקי מה-12 בפברואר 1914: "אני מודה לך על מכתבך מה-24 בינואר, ועל כתב-היד שקיבלתי למחרת... הוא שבה אותי, ולא יכולתי להניחו מידי עד שהגעתי לעמוד האחרון... "הדיבוק" מייצג עבורי ביטוי אמנותי, פואטי אך מציאותי של כל מה שעניין אותי ואותך בשנתיים-שלוש האחרונות... אך אתה מצפה לניתוח מעמיק הן מהבחינה האמנותית והן מהבחינה הטכנית-תיאטרלית... לכך אינני מוכשר... מה גם שאני נוטה מדי לשפוט את עבודתך כמושלמת ממילא." בעצת ידידים, החליט אנ-סקי לתרגם בעצמו את הטיוטה מרוסית ל[[יידיש]].{{הערה|קרייבנס, עמ' xxvi, 362.}}
 
===שכתוב וצנזורה===
משתמש אלמוני