חכם באשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עצמי
שורה 5:
 
==היסטוריה==
משרת החכם באשי, כמשרה רשמית באישור השלטונות, נוסדה ב-[[1835]]. על הקמת מוסד החכם באשי בקושטא החליט הסולטאן [[מהמוט השני]] ב-[[1826]], והוא בא לידי מימוש בשנת 1835, בעת שהרב הראשי של קהילת יהודי קושטא, הרב אברהם הלוי, מונה באמצעות צו רשמי ([[פירמן|פירמאן]]) לחכם באשי{{הערה|לרב אברהם הלוי הוענקה תעודה רשמית – [[בראת]].}} הראשון (למעט המקרה של [[משה קפשאלי]]) של יהודי האימפריה העות'מאנית.{{הערה|לרב אברהם הלוי הוענקה תעודה רשמית – [[בראת]].}} כוונת השלטונות העות'מאניים הייתה להחיל את הדגם הנוצרי באימפריה – לכל כנסייה הייתה הנהגה כלל-אמפריאלית, שפעלה בחסות השלטון – על הקהילות היהודיות. שני ועדים נקבעו לעמוד ליד החכם באשי – ועד גשמי וועד רוחני. הראשון היה הגוף העיקרי, בעוד זה האחרון שימש כגוף מייעץ.
 
עם הזמן מונו רבני קהילות של ערי מחוז כחכמי באשי. כך למשל, בירושלים החל מ-[[1841]], ב[[קהיר]] וב[[אלכסנדריה]] ב-1854, ב[[בגדאד]] ב-1849, ב[[מוצול]] ב-1864, ב[[דמשק]] וב[[חלב (עיר)|חלב]] ב-[[1865]], ב[[חברון]] ב-1866, ב[[צנעא]] ב-1878, ב[[טבריה]] ב-[[1883]] וב[[עכו]] ב-[[1889]].