מיכה שגריר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-21 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון)
אחידות במיקום הערות שוליים, ניסוח
שורה 21:
 
== קורות חייו ==
מיכה שגריר נולד בשם מיכאל שווגר להוריו קרל ויהודית שווגר, שגרו ברחוב בישופשטראסה (Bischofstrasse) בעיר [[לינץ]] שב[[אוסטריה]] (באותו רחוב גרה גם משפחתו של [[אדולף אייכמן]]{{הערה|סיפור הרחוב בסרטו של שגריר "רחוב הבישוף, לינץ", 2009}}). בגיל 9 חודשים עלה לארץ וגדל בקיבוץ [[חפציבה]] עד שהיה בן 6, ואחר-כך ב[[תל אביב]] וב[[חולון]]. עם גיוסו ל[[צה"ל]] במסגרת [[גרעין נח"ל]], התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] לגדוד [[נח"ל מוצנח|הנח"ל המוצנח]]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] ו[[קורס מ"כים חי"ר]]. לאחר שחרורו היה חבר [[קיבוץ]] [[הראל (קיבוץ)|הראל]] מ-1955 עד 1960. מאז שנות השישים גר בשכונת [[אבו תור]] ב[[ירושלים]]. למיכה שני בנים, אורון וחגי, וארבעה נכדים. אשתו, עליזה שגריר,{{הערה|1=[http://laad.btl.gov.il/Web/He/Victims/111.aspx?ID=35304 עליזה שגריר באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה]}}, נרצחה ב[[פיגוע]] טרור ב[[פריז]].{{הערה|[[:fr:Attentat de la rue Copernic|המתקפה ברחוב קופרניק, פריז 1980]]}} ב-1980.
 
שגריר עסק ב[[עיתונות]] ככתב ב[[על המשמר]] (1958 - 1959), ב[[גלי צה"ל]] וב[[קול ישראל]], שם שימש גם כעורך חדשות (1960 - 1964). בשנת 1964 נשלח כחבר צוות ההקמה של [[הטלוויזיה הישראלית]] ללימודים ב[[לונדון]], ב-[[BBC]].
 
מאמצע [[שנות ה-60]] ועד מותו, ביים והפיק עשרות סרטים, והפך להיותלאחד מבכירי המפיקים בישראל.
בשנים 1968 - 1988 ניהל את חברת "קסטל תקשורת", מחברות ההפקה הגדולות בישראל, שהתמקדה בתחום התיעודי והפיקה מאות סרטים בבימוי יוצרי תעודה מרכזיים: [[אורי ברבש]], [[רונית ויס-ברקוביץ]], [[נעמי בן נתן שחורי]], [[אורי גולדשטיין]], [[גדעון גנני]], [[אמנון טייטלבוים]], [[אשר טללים]], [[אלי כהן (במאי)|אלי כהן]], [[מיכאל לב-טוב]], [[דוד פרלוב]], [[לינה צ'פלין]] ועוד.