חרש, שוטה וקטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1עניין, ענייני |
חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 11:
ב[[מסכת חגיגה]] נאמר: {{ציטוט|ת"ר איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה והלן ב[[בית קברות|בית הקברות]] והמקרע את כסותו והמאבד כל מה שנותנים לו}}דוגמאות אלו המובאות בגמרא, ניסו לסווג את השוטה כאדם אשר אינו יכול לחשוב בצלילות ואינו מסוגל לחיות חיים עצמאיים.
נחלקו [[רב הונא]] ו[[רבי יוחנן]] בפירוש ה[[ברייתא]]. לפי דעת רב הונא נדרשים כל שלושת הסימנים כדי להגדיר אדם כשוטה גמור. רב הונא מנמק זאת בכך שכל אחד מהסימנים, כאשר הוא לבדו, הוא עשוי להראות על מחלת נפש מסוימת, שאינה בהכרח מגדירה את האדם כ"שוטה", מכיוון שהיא זמנית וחולפת{{הערה|[[יעקב בזק]], שופט בית המשפט השלום בירושלים '''"אחריותו הפלילית של הלקוי בנפשו"''' (ירושלים [[תשכ"ד]]) עמ' 226- 227}}. אך רבי יוחנן
נחלקו ה[[ראשונים]] מה דינו של אדם שהוא עושה אחד מהדברים המפורטים כסימני שוטה, אך מתנהג בכל שאר הדברים כאדם פקח. לפי דעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|עדות|ט}}.}} גם במקרה כזה, הוא מוגדר כשוטה (אך יש המפרשים בדבריו שהכוונה היא רק לעניין עדות{{הערה|שם=צמח צדק|1=שו"ת [[צמח צדק (ספר)|צמח צדק]], [[אבן העזר]] חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1612&hilite=68f0bc75-3244-4a84-ba22-da23f42e2f60&st=%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94&pgnum=28 סימן קנ"ב].}}, כך גם כותבים ה[[סמ"ע]]{{הערה|סימן ל"ה ס"ק כ"א}} (שכותב ש"פתי" הוא חסר דעת לכל דבר ו"שוטה" הוא אדם שנטרפה דעתו לעניין דבר אחד אך הוא שפוי בשאר הדברים). אך לפי הרמב"ם סימנים אלו המוזכרים בברייתא מועילים רק כדי להעמיד אדם ב'''[[חזקה (הלכה)|חזקת]]''' שוטה, כלומר - יש להניח שהוא שוטה עד שיתברר אחרת, אך אם רואים שדעתו צלולה, ניתן לסמוך עליו.
|