קרב ליאויאנג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 27:
|צד שני-אבידות=כ-24,000 מהם 5400 הרוגים וכ-100 נעדרים
|הערות=
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=סין|שם=קרב ליאויאנג|אורך=123.1322222222222|רוחב=41.1622222222222|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|הסטת פירוט שם1=שן-יאנג|הסטת פירוט אופקי1=ימינה}}[[תמונהקובץ:Map-of-Liao-Yang.jpg|250px]]{{ש}}מפת הקרב
}}
'''קרב ליאויאנג''' הוא [[קרב]] ב[[מלחמת רוסיה-יפן]] שהתרחש בין [[24 באוגוסט]] ל-[[3 בספטמבר]] [[1904]] סביב העיר [[ליאויאנג]] שבמחוז [[ליאונינג]] בהשתתפות מעל ל-120 אלף חיילים בכל צד. [[נסיגה והשהייה|נסיגת]] הכוחות הרוסים לאחר הקרב אפשרה ליפנים להכריז על ניצחון בו.
שורה 40:
==מהלך הקרב==
 
ב-[[24 באוגוסט]], החלה הארמייה היפנית הראשונה במתקפה נגד כוח של הקבוצה המזרחית של הרוסים. המטרה הייתה לעבור את האגף השמאלי של הרוסים ולהגיע ל[[מסילת רכבת]] המקשרת את האזור עם הצפון. למחרת יחידות של הארמייה השנייה והרביעית החלו במתקפה על הביצורים של הקבוצה המזרחית של הרוסים. במשך יומיים הרוסים עמדו במתקפה אך בסופו של דבר קורופטקין החליט לסגת לקו ביצורים השני, בהתבססו על נתונים שגויים של היקף הכוח היפני. לקראת הערב ה-[[28 באוגוסט]] התבצרו הרוסים בקו ההגנה השני. מכיוון שהאזור היה מישורי (לעומת אזור הררי בקו הביצורים הראשון) היפנים יכלו לשלוח למתקפה כוחות גדולים.
 
ב-[[30 באוגוסט]] תנאי השטח המישורי אפשרו לכל הכוח היפני לנהל מתקפה משולבת באורך כל החזית. הרוסים עמדו במתקפה ואף ארגנו מתקפות נגד. במהלך הקרבות נוצלו רוב העתודות וחלק גדול של תחמושת. באגף השמאלי של הרוסים הצליחו היפנים (הארייה הראשונה) לחצות את הנהר והחלו להתבסס בגדה הצפונית ובגבעות מזרחית לעיר. [[אלכסיי קורופטקין]] חשש מכיתור ופקד על נסיגה לקו הביצורים השלישי. תקוותו הייתה שיצליח לרכז את הכוח באגרוף ולצאת למתקפת נגד חזקה ולהביא לתבוסת הארייה היפנית הראשונה.
 
ב-[[31 באוגוסט]] החל הקרב על קו הביצורים השלישי. למרות המתקפות היפניות הרוסים עמדו על קו ההגנה ללא תזוזה. באגף השמאלי הייתה התקדמות מסוימת של היפנים אך היא לא הייתה משמעותית. הצבא הרוסי עמד בקו ביצורים והייתה לו עדיפות מספרית שלכאורה הייתה צריכה לאפשר לו ניצחון בקרב. בהתאם להערכות מודרניות, לצבא רוסי היו כל הסיכויים לסיים את הקרב בניצחון וייתכן אף לכתר חלק מהכוח היפני (במיוחד הארמייה הראשונה). המפקד העליון של היפנים אף שקל נסיגה כללית. אך למעשה, בשטח, בערב [[2 בספטמבר]] המטה של קורופטקין החל לקבל מידע על התמרונים של הכוח היפני והחל לחשוש מכיתור. זאת בנוסף על הערכת המטה הרוסי השגויה לגבי היקף הכוח היפני - הרוסים עוד חשבו שליפנים יש עדיפות מספרית משמעותית. על בסיס זה קורופטקין פקד על נסיגה כללית צפונה לכיוון העיר [[שן-יאנג]]. בהיוודע על הנסיגה רוסית, היפנים החלו בהתקדמות ונכנסו לעיר.
 
==תוצאות הקרב==
לצבא רוסי היו כל הסיכויים לנצח בקרב תוך ניצול עדיפות מספרית ועדיפות בכוח אש. הססנות וחוסר יוזמה מצד המפקדים מנעו מהם לנצל הזדמנות זו. נספחים זרים שהיו במטה היפני דיווחו על משבר גדול במהלך הקרב והתארגנות להפסקת המתקפות. אומנם פקודת קורופטקין לסגת אפשרה ליפנים לנוע קדימה ולהסיג ניצחון טקטי. נציג [[איטליה]] במטה הרוסי ציין שבמהלך כל הקרב קורופטקין לא ניסה ליזום פעולות, המתין לפעולות יפניות ובסופו של דבר עזב את שדה הקרב. במהלך הקרב הוא נתן למפקדים בשטח הכשר לנסיגה טקטית וכך זרע אי-וודאות ואי-דבקות במשימה.
 
לאור המשבר הגדול ואבידות גדולות היפנים לא עסקו ברדיפה אחרי הצבא הרוסי הנסוג והתרכזו במנוחה וחידוש מלאים.
 
זמן קצר לאחר הקרב נפל [[פורט ארתור]]. כתוצאה מכך השתחרר כוח צבאי יפני משמעותי שהיה עסוק במצור על העיר.