תורה לשמה – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי מאיר|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק בַּ'''תּוֹרָה לִשְׁמָהּ''', זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ, נִקְרָא רֵעַ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, [[שמחה|מְשַׂמֵּחַ]] אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ [[ענווה|עֲנָוָה]] וְ[[יראת שמים|יִרְאָה]], וּמַכְשַׁרְתּוֹ לִהְיוֹת [[צדיק|צַדִּיק]] [[חסיד (הלכה)|חָסִיד]] יָשָׁר וְנֶאֱמָן, וּמְרַחַקְתּוֹ מִן הַ[[חטא|חֵטְא]], וּמְקָרַבְתּוֹ לִידֵי זְכוּת, וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בִּינָה וּגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה", וְנוֹתֶנֶת לוֹ [[מלכות|מַלְכוּת]] וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה, וְנַעֲשֶׂה כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר וּכְנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק, וְהֹוֶה [[צניעות|צָנוּע]] וְאֶרֶךְ רוּחַ, וּמוֹחֵל עַל עֶלְבּוֹנוֹ, וּמְגַדַּלְתּוֹ וּמְרוֹמַמְתּוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים|מקור={{משנה|אבות|ו|א}}}}

==כללי תורה לשמה==

 

לעומת זאת, בכמה ספרי חסידות, ביניהם בספר [[יושר דברי אמת]] נכתבו מילים חריפות על הלומד תורה כדי ליהנות. גם חלק נכבד מהחיבור "יסוד העבודה" של רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם וינברג]] עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על הרב [[חיים מוולוז'ין]] הסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה וסובר, כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין ה[[חסידים]] ל[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]. בספרו [[אורות התורה]] מקדיש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] פרק לנושא זה, ובו מוצגת שיטתו שהיא מעין [[סינתזה (פילוסופיה)|סינתיזה]] בין שיטות אלה. בין דבריו כתב שם: "הדרך הישר הוא שילמד האדם מצד אהבתו את האור הגדול, שרוצה השי"ת בגילוי מציאותו".