תיעוש – הבדלי גרסאות

'''תיעוּשׂ''' הוא ה[[אידאולוגיה]] (אינדוסטריאליזם) או התהליך (אינדוסטריאליזציה) המכוונים הפיכתה של [[מדינה]] או [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] למבוססת על [[תעשייה]] (בניגוד להתבססות על [[חקלאות]] או על ייצור-עצמי של מוצרים בבתי מלאכה קטנים). התיעוש כמגמה נרחבת החל עם [[המהפכה התעשייתית]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] אולם ניתן לזהות תיעוש גם בשלבים היסטוריים מוקדמים הרבה יותר, למשל במעבר לייצור [[חרס|כלי חרס]] באמצעות [[אובניים]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]].

 

התיעוש מתבסס על [[מיכון]], [[אוטומציה]] והתקדמות [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] לשם הגברת הייצור. התיעוש מאופיין בריכוז של הייצור ב[[מפעל]]ים ו[[בית חרושת|בתי חרושת]] וביצירת יחידות גדולות על ידי חלוקת עבודה כלומר הרכבת יחידות קטנות יותר המיוצרות בנפרד ותוך התמקצעות, תוך שימוש ב[[פס ייצור]] וב[[שרשרת אספקה]] (זאת בניגוד למוצרי בתי מלאכה בהם מיוצר כל המוצר באותו מקום ועל ידי אותם אנשים). הדבר מאפשר מספר יתרונות, בהם הגדלת כושר הייצור ל[[ייצור המוני]] המאפשר ייעול הייצור והוזלה של המוצר הסופי, עבודה לפי [[תקן|תקנים]], [[אבטחת איכות]] ועוד. כל אלו מאפשרים את העלאת [[רמת חיים|רמת החיים]] של כלל האוכלוסייה, על ידי הנגשת מגוון גדול, זול ובדוק של מוצרים וכן [[גלובליזציה]] כלומר תנועת סחורות הטומנת בחובה האצה והעמקה של הקשרים ה[[פוליטיקה|פוליטיים]], ה[[תרבות]]יים וה[[כלכלה|כלכליים]] בין מדינות, חברות ויחידים מכל העולם. התיעוש מעודד [[מחקר ופיתוח]] טכנולוגי ומדעי ומשמש זרז רב עוצמה ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]].