ויקיפדיה

אלפבית פרוטו-כנעני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור להמאה ה-11 לפנה"ס
Hhcoap (שיחה | תרומות)
3 עריכות
הוספת מקור, הגהה, , תיקון קישור, תמונה, הרחבה, עריכה, עדכון
שורה 2:
'''האלפבית הפרוטו-כנעני''' (בעבר כונה גם '''אלפבית פרוטו-סינאי'''{{הערה|1=זאת משום שראשוני הכתובות נמצאו בסיני. כיום לא מקובל להשתמש במינוח זה משום שהכתב הסינאי המאוחר - הלא הוא הכתב הנבטי אינו קשור לכתב זה, ולפיכך לא ניתן לכנותו "קדם-סינאי", בנוסף, כתובות מסוג זה נמצאו גם מחוץ לסיני. ראו: [[חגי משגב]], [[יוסי גרפינקל]] ו[[סער גנור]], '''[http://estudy.openu.ac.il/opus/Static/binaries/Upload/Bank130/%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%9E%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%94_0.pdf#page=4 האוסטרקון מחורבת קיאפה]''', עמ' 113. בתוך: [[דוד עמית]], גיא ד' שטיבל, אורית פלג–ברקת (עורכים), '''חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה - קובץ מחקרים''', כרך ג', 15 באוקטובר 2009, [[רשות העתיקות]].}}) הוא [[אבג'ד]] [[אקרופוניה|אקרופוני]] (כלומר, כל ציור בו מייצג את ה[[עיצור]] הראשון במילה המהווה את פירוש הציור) שנמצא בכתבים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] החל מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] (המאה ה-15 לפני הספירה). מטבע הדברים, במהלך השנים האלפבית השתנה מאוד, לכן נקבעה שנת 1050 לפני הספירה כגבול המאוחר של האלפבית הפרוטו-כנעני, אחריה האלפבית הנמצא בכתבים נקרא [[אלפבית פיניקי]].
 
האלפבית הפרוטו-כנעני מציע שיטת כתיבה חדשה לחלוטין שלא הייתה ידועה באף אחד מהכתבים בני התקופה. מקורו של אלפבית זה הוא [[הירוגליף|הכתב ההירוגליפי המצרי]] ששימש השראה וחומר גלם לממציאי הכתב הכנענים.
האלפבית הפרוטו-כנעני מהווה את החוליה האחרונה במעבר מכתיבה ב[[לוגוגרמה|לוגוגרמות]] (שמקורה ב[[הירוגליפים]] המצריים) לכתיבה באבג'ד. אמנם נמצאו כתבים מוקדמים לו שהיו בעלי מגוון סימנים מצומצם, כמו [[כתב פרוטו-סינאי|הכתב הפרוטו-סינאי]] ו[[כתובת ואדי אל-חול]], אולם ככל הנראה הם עוד היו לוגוגרמיים בחלקם.
 
השלב הקדום ביותר של הכתב הפרוטו-כנעני היה ככל הנראה '''ה[[כתב פרוטו-סינאי|אלפבית הפרוטו-סִינַאִי]]''' שהומצא ופותח בהשראת ה[[כתב הירוגליפי|הירוגליפים]] [[מצרים|המצריים]]. כתב זה מתוארך על פי גארדינר וגולדווסר למאה ה19 לפני הספירה, ואילו על ידי אחרים למאה ה15 לפני הספירה. [[כתובת ואדי אל-חול|כתובות ואדי אל-חול]] שמתאורכות על ידי החופר ג'ון דארנל למאה ה18 לפנה"ס מקבילות בזמנן, או תארוכן מאוחר במעט מזה של הכתובות הפרוטוסינאיות.
דרך האלפבית הפיניקי שהתפתח ממנו, האלפבית הפרוטו-כנעני מהווה את המקור לרוב רובם של האלפביתים המשמשים כיום. מהאלפביתים האירופאים (שנוצרו מ[[האלפבית היווני]]) דרך [[אלפבית ערבי|האלפבית הערבי]], עד ה[[אלפבית ברהמי|אלפביתים הברהמיים]] של דרום [[אסיה]] (שנוצרו מ[[האלפבית הארמי]]) ויש הכוללים אף את ה[[הנגול]] ה[[קוריאה|קוריאני]] (שנוצר, אולי, בהשראת [[אלפבית מונגולי|האלפבית המונגולי]]). כמו כן, ישנם אלפביתים נוספים שנוצרו מהכתב הפרוטו-כנעני אך שלא דרך האלפבית הפיניקי, כמו [[כתב געז]].
 
האלפבית הפרוטו-סינאי היה בשימוש ב[[חצי האי סיני]]. ממצאים עם אלפבית דומה התגלו בלבנט ומתוארכים החל מ[[המאה ה-18 לפנה"ס]] עד למאה ה-13 לפנה"ס ונקראים '''האלפבית הפרוטו-כנעני'''. האלפבית הפרוטו-סינאי וממשיכו הפרוטו-כנעני מהווה את המקור לכל האלפביתים המשמשים כיום.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=יוסף נוה|שם=ראשית תולדותיו של האלף בית|מו"ל=ירושלים|שנת הוצאה=1989}}</ref> הוא היה הבסיס של האלפבית הפיניקי, שהושאל אחר כך על ידי היוונים וממנו התפתחו שאר האלפביתים המוכרים כיום.
האלפבית הדומה ביותר לאלפבית הפרוטו-כנעני, מבחינת ערך האותיות וגם מבחינת צורתן, הוא האלפבית העברי. עובדה זו אינה מפתיעה, הודות לכך ש[[עברית]] היא [[שפות כנעניות|שפה כנענית]] המכילה, לפחות בצורתה המקורית, את אותן ה[[פונמה|פונמות]] המצויות בכנענית. קיימים אלפביתים נוספים שדומים לזה הכנעני, דוגמת [[אלפבית סורי]], אם כי רובם בשימוש מוגבל מאוד.
 
'''האלפבית העברי''' הוא אחת ממערכות הבת של האלפבית הפרוטו-כנעני אשר נוצר, בדומה לכתב הפיניקי והארמי, באלף הראשון לפני הספירה.
 
==גילוי הכתב הפרוטו-סינאי בסרביט אל-ח'אדם==
 
כתובות פרוטו סינאיות התגלו לראשונה בחורף 1905-1904 בסיני, על ידי הילדה פטרי ובעלה [[פלינדרס פיטרי]]. הכתובות, שנמצאו בהר ב[[סיני]] באתר בשם [[סרביט אל-ח'אדם]], היו כמעין [[גרפיטי]], או מנחות שהושארו במקדש עבור האלה [[חתחור]] ('בעלת' בשמה הכנעני). בהר היו מכרות טורקיז רבים, אשר בהם עבד מספר רב של "[[אסיה|אסייתים]]", דוברי כנענית, אשר הורשו להתיישב בדלתה המזרחית.
 
הכתובות נמצאו בין מספר רב מאוד של כתובות [[הירוגליפים|הירוגליפיות]] ו[[כתבמצריות. היראטי|היראטיות]],הכתובות הכנעניות באלפבית הפרוטו-סינאי נמצאו חרוטות בסלעים ליד מכרות הטורקיז ולאורך הדרכים המובילות אל המקדש. ארבע כתובות נמצאו במקדש, על שנישתי פסליםצלמיות דמוייקטנות אדםמימדים, ועלעל שניפסלון צדדיודמוי שלאדם פסליושב דמויועל פסלון קטן בצורת ספינקס. בשנת 1916 פיצח [[אלן גרדינר]] חלקית את משמעות הכיתוב באמצעות הביטוי "לבעלת" l bʿlt .
 
הספינקס הכיל כיתוב בשתי שפות: מצרית וכנענית, וכך היה ניתן לפענח את משמעות האותיות של הכתב הפרוטו-סינאי בעזרת הכתוב במצרית.
ה[[אגיפטולוגיה|אגיפטולוגית]] [[אורלי גולדווסר]] מאמינה כי הכיתובהכתב הכנעני הומצא בעת כהונתו של המלך [[אמנמחת השלישי]] מהשושלת ה-12.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/54TZ8YvV6xs|הכותב=אורלי גולדווסר|כותרת=המצאת האלף־בית {{!}} פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר {{!}} מוזיאון ישראל, ירושלים|אתר=|תאריך=}}</ref>
 
==האותיות==
[[קובץ:Nhieroglyphic.png|ממוזער]]
כאמור, מקור האותיות הוא בהירוגליפים המצריים, אך אין משמעות הדבר שהן נשארו בהגייתן המקורית. כך למשל "נט" (מים) המצרי הפך ל"מם" (מים) ו"דרת" (כף יד) המצרי ל"כף" (כף יד). בסופו של דבר נלקחו ציורים כמספר הפונמות בכנענית, לפי הגיית משמעות הציור בכנענית, אותה הגייה שקבעה את שמות ותפקיד האותיות גם בעברית וביוונית.
כאמור, מקור האותיות הוא בהירוגליפים המצריים, אך אין משמעות הדבר שהן נשארו בהגייתן המקורית. כך למשל סימן המים המצרי (מים) המצרי הפך לאות 'מ' (מים) וסימן הראש המצרי לאות 'ר'. הרעיון של הממציאים היה לתת שמות בכנענית לציורים המצריים ולקחת מן השם את העיצור הראשון בלבד (העקרון [[אקרופוניה|האקרופוני]]). למשל, את ציור הראש המצרי הם קראו כמילה 'ראש' בכנענית. אולם, ברגע שהציור הפך לאות, הוא עומד עבור הצליל 'ר' בלבד.
 
סדר האותיות לא ידוע, אבל ההשערה היא שהוא לא היה שונה בהרבה מסדר האותיות ב[[כתב יתדות|כתב היתדות]] ה[[אלפבית אוגריתי|אוגריתי]], שם היו שתי גרסאות: אחת שהתחילה ב"אבגד" ואחת ב"הלחמ". את "צאצאי" הסדר השני ניתן למצוא עד היום ב[[כתב געז]].▼
 
▲סדר האותיות לא ידוע, אבל ההשערה היא שהוא לא היה שונה בהרבה מסדר האותיות ב[[כתב יתדות|כתב היתדותהאלפבית]] ה[[אלפבית אוגריתי|אוגריתי]], שםשהומצא היוכמה שתימאות גרסאות:שנים אחתלאחר שהתחילהמכן, בהשפעת האלפבית הפרוטו-כנעני. נמצאו עדויות לשני סדרים לכתב האלפבתי האוגריתי האחת ב"אבגד" ואחתוהשניה ב"הלחמ". את "צאצאי" הסדר השני ניתן למצוא עד היום ב[[כתב געז]].
[[אקרופוניה|האלפבית]] הראשון שהומצא היה ככל הנראה '''ה[[כתב פרוטו-סינאי|אלפבית הפרוטו-סִינַאִי]]''' שהתפתח מה[[כתב הירוגליפי|הירוגליפים]] [[מצרים|המצריים]], הוא היה בשימוש באזור ב[[חצי האי סיני]] וב[[לבנט]], כשממצאים שהתגלו מתוארכים החל מ[[המאה ה-18 לפנה"ס]], במרוצת הזמן לקראת [[המאה ה-15 לפנה"ס]], התפתח ממנו ב[[כנען]] '''האלפבית הפרוטו-כנעני'''.
 
באלפבית הפרוטו-כנעני היו בין 27 ל-30 אותיות והייתהכיוון בו,הכתיבה למשל,לא הבחנההיה בין אַאחיד, אִ,וצורת ו-אֻ. בנוסף לכך כיוון הכתיבההסימנים לא היההייתה אחידאחידה. ניתן היה לכתוב במאונךבכיוונים אושונים. במאוזן,כמו ורווחכן השימושבסביבות בסגנוןהמאה ה[[בוסטרופידון]]-13 (כתיבהכנראה שורהסופרים אחתהחלו מימיןבכתיבת לשמאלכתובות והשורהבכתב שמתחתיההאלפבתי משמאלהפרוטו-כנעני, לימין).בסביבות בהדרגהאיזור הלכולכיש. והצטמצמוכתובות מספראלו האותיות,מתחילות ולקראתלאבד [[המאהאת ה-13צורת לפנה"ס]]התמונה עמדהברורה מספרשל האותיות על 22הפרוטו-סינאיות. כמו כן עם הזמןהאותיות קיבלו האותיות צורה זווייתיתזוויתית יותר, והחלשנקראת מ[[המאה'ליניארית'. ה-11באלף לפנה"ס]]הראשון לפני הספירה נקבע כיוון הכתב בצורה אופקית מימין לשמאל. את צורת הכתב הזאת לאחר שהתגבשה בצורתה האמורה (החל מ[[המאה ה-11 לפנה"ס]]) מכנים בשם "[[אלפבית פיניקי|הכתב הפיניקי]]".<ref name=":0" />
 
{| class="wikitable" style="text-align:center;"
שורה 78 ⟵ 79:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Proto-Canaanite letters}}
* Alan. H. Gardiner. 1916. “The Egyptian Origin of the Semitic Alphabet”, ''JEA'' 3: 1–16. Alan. H. Gardiner. 1961. “Once Again the Proto- Sinaitic Inscriptions”, ''JEA'' 48: 45–48.
* {{הארץ|אורלי גולדווסר|יציאת מצרים של הכתב|1.1684926|12 באפריל 2012}}▼
*[[יוסף נוה]], 1989. ראשית תולדותיו של האלף בית, ירושלים .
*Sass, Benjamin. 1988. The Genesis of the Alphabet and its Development in the Second Millennium B.C. Wiesbaden.
*Sass, Benjamin. 2004-2005. “The Genesis of the Alphabet and Its Development in the Second Millennium B.C. — Twenty Years Later.” ''De Kêmi à Birît Nâri'' 2: 147–166.
▲* {{הארץ|אורלי גולדווסר|יציאת מצרים של הכתב|1.1684926|12 באפריל 2012}}
* גדעון צור | כתובת הקנקן מחורבת קיאפה - דעה אחרת | https://www.youtube.com/watch?v=UR33fYP4SoY
*'''[[אורלי גולדווסר|גולדווסר, אורלי]].''' 2016. '''"'''[http://www.academia.edu/attachments/50737523/download_file?st=MTU0NTIyNjEwNSwxODUuNDYuNzYuOA%3D%3D&s=swp-splash-paper-cover האם "נעמ רב נקבנ" היה בין ממציאי האלפבית? – ניתוח פליאוגרפי משווה של הכתובת על פסלו וכתובות במכרות הטורקיז]."בתך: ''ספר יוסף נוה'', ארץ ישראל ל"ב, עורכים י. אפעל וע. מנדל . ירושלים: הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
* '''[[אורלי גולדווסר|גולדווסר, אורלי]].''' 2016. לידת האלפבית מכתב החרטומים המצרי במדבר סיני. בתוך: ''קטלוג תערוכת 'פרעה בכנען''', מוזיאון ישראל ירושלים, 2016
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_פרוטו-כנעני"