פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
בני [[בנטו (עמים)|בנטו]] התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות [[המאה ה-16]]. בסביבות [[המאה ה-17]] גילו ה[[פורטוגל]]ים את מלאווי, וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הגיעו לאזור [[ערבים]] וסוחרי [[עבד]]ים. בשנת [[1891]] הגיע למלאווי ה[[מיסיונר]] וה[[רופא]] ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[דייוויד ליווינגסטון]], שהקים בה את מוסדות ה[[מיסיון]], והביא להפסקת סחר העבדים.
 
ב-[[1891]] הוקם בשטח מאלווימלאווי [[מדינת חסות|אזור החסות]] הבריטי שנקרא תחילה "[[פרוטקטורט]] [[מרכז אפריקה]] הבריטי" {{אנ|British Central Africa Protectorate}} ומאוחר יותר, ב-[[1907]] – "פרוטקטורט ניאסלנד" או "ניאסלנד" {{אנ|Nyasaland}}. בשנים [[1963]]-[[1953]] הייתה ניאסלנד חלק מ[[הפדרציה של רודזיה וניאסלנד]]. ב-[[1964]] היא זכתה ב[[עצמאות]] ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר [[הייסטינגס באנדה]], וב-[[1966]] אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד [[1994]], ומאז מתקיימות במדינה בחירות דמוקרטיות.
 
==פוליטיקה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של מלאווי}}
 
רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי ה[[בנטו (עמים)|בנטו]] השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במאלוויבמלאווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. תוחלת החיים הממוצעת בלידה היא 60.
 
83% מהאוכלוסייה הם נוצרים, מרביתם [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומיעוטם [[קתולי]]ם, כ-13% [[מוסלמי]]ם והשאר מאמיני [[דת]]ות מקומיות.
מלאווי היא בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, עם כלכלה המבוססת ברובה הגורף על [[חקלאות]]. 85% מהאוכלוסייה מתגוררת בכפרים.
 
עיקר כלכלת מלאווי היא ה[[חקלאות]], שתורמת 37% מה[[תל"ג]] ומעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ- 16,000 קמ"ר של [[גידולי שדה]]. הגידולים העיקריים: [[תירס]], [[תה]] (עלים), [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]], [[טבק (שיח)|טבק]], [[קנה סוכר]], [[קסאווה]], [[דורה]], [[קפה]] ו[[קטניות]]. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמאלווישמלאווי תלויה בחקלאות, [[בצורת]] - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.
 
ה[[תעשייה]] תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: [[סוכרוז|סוכר]], [[טבק (חומר גלם)|טבק]] (מעובד), תה (מוכן) ועוד.
מלאווי היא מדינה מאורכת השוכנת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת ב[[טנזניה]] בצפון, ב[[זמביה]] במערב, ב[[מוזמביק]] בדרום וב[[אגם מלאווי]] במזרח. [[מדינה ללא מוצא לים|אין למדינה מוצא לים]].
 
ימת מלאווי, המשתרעת כמעט לכל אורך המדינה ונהר [[שירה (נהר)|שירה]] הזורם מדרומו לנהר ה[[זמבזי]], הם חלק מ[[השבר הסורי-אפריקאי]]. ממערב לאגם [[רמה (גאוגרפיה)|רמות]] בגובה של כ-1,000 מ' מעל [[פני הים]]. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ה[[הר]] הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, והוא מתנשא לגובה של 3,002 מ'. 36% משטחה של מאלווימלאווי הם מיוערים.
 
במלאווי שורר אקלים [[סובטרופי]]. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד ב[[קיץ]] וה[[חורף]] יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.