מטרד לציבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזיהום אוויר |
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש) |
||
שורה 18:
עוולת '''מטרד לציבור''' מצויה בסימן ב' פרק ג' ל[[פקודת הנזיקין]] [נוסח חדש], התשכ"ח-1968, שכותרתו 'מטרדים'. רב-גוניות המקרים שכונו 'מטרד', הן בחוק ובמשפט והן בשפה הכללית, הקשו על הגדרת המושג, עד שכונה "ג'ונגל בלתי חדיר". עם זאת, אלמנט משותף שהוצע לסיטואציות המכונות מטרד הוא קיומו של מעשה הגורם חוסר-נוחות כלשהי לאדם אחר.
יחד עם עוולת מטרד לציבור נמצאות בסימן 'מטרדים' גם העוולות [[מטרד ליחיד]], [[הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה]]. במחקר נטען, כי
===התפתחות היסטורית===
שורה 95:
הגנה זו, המצויה בסעיף 48ב ל[[פקודת הנזיקין]], היא הגנה ייחודית לעוולות המטרדים, שמטרתה לאפשר קיום פעילויות המועילות לכלל הציבור אף שהן מהוות מטרד ליחיד או לציבור. ההגנה מאפשרת לפטור מעשה מהגדרתו כמטרד בהתקיים מספר תנאים, כאשר נטל הוכחת קיומם רובץ על הנתבע הטוען לקיומם:
ראשית, ישנה דרישה שייעשה 'שימוש במקרקעין' מצד הנתבע, כשיש לפרש מונח זה בצורה רחבה כך שיכלול הן פעילות ארעית והן פעילות מתמשכת. התנאי השני הוא כי השימוש 'דרוש לטובת הציבור' – תנאי זה דורש כי המטרה העיקרית של הפעילות היא טובת הציבור, ושלשם מימוש מטרה זו יש צורך שהפעילות תתבצע דווקא במקום בו היא מתקיימת. משמעות הדבר אינה שאי אפשר לקיים את הפעילות בשום מקום אחר, אלא שיש צורך שגם הבחירה במקום נעשתה משיקולי תועלת הציבור. התנאי השלישי הוא שהנזק שנגרם 'אינו חורג מתחום הנסבל' – בחינה אם נזק או הפרעה חורגים מתחום הסביר נעשית על ידי בית המשפט לאור נסיבות המקרה, תוך התחשבות בגורמים כגון: מהות ההפרעה, היקפה ומשכה, חומרת הסכנה הנגרמת ועוצמת הפגיעה בניהול חיים רגילים או באינטרסים כלכליים. התנאי הרביעי לקיומה של ההגנה הוא, שהנתבע 'נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר', כאשר הסבירות תיקבע על ידי בית המשפט בהתאם לתנאי המקרה.
לפי לשון הסעיף, גם בהתקיים תנאי ההגנה, בית המשפט "רשאי" לפסוק פיצויים כנגד הנתבע אם התובע הוכיח שנגרם לו "נזק של ממון" והוא "בעל מקרקעין" (מונח זה עשוי לזכות לפרשנות מרחיבה ולכלול כל בעל אינטרס במקרקעין, כגון שוכר או חוכר של מקרקעין). יש שפירשו את המונח 'רשאי' כמטיל חובה על בית המשפט לקבוע פיצויים בהתקיים תנאי הסעיף. עם זאת, ייתכן שהתקיימות תנאים אלו תאפשר לבית המשפט לפטור את הנתבע מתשלום.
שורה 126:
'''זכות עמידה''' – מצומצמת ממטרד לציבור, ועומדת למדינה בלבד.
'''סעד''' – ניתן להטיל על המטריד מאסר, וכן לפסוק פיצויים לניזוק. הסעד מצומצם ממטרד לציבור בכך שלא ניתן לקבל צו, אך גם רחב ממנו בכך שאין דרישה מפורשת לנזק ממון לשם קבלת פיצויים (
====
'''הגדרה ותחולה''' – עוולה זו נועדה כדי להגן על האינטרס הפרטי, ולאזן בין דרישת האדם ליהנות מזכויותיו בקרקע באופן סביר, לבין דרישת אחרים לבצע פעילות המשפיעות על ההנאה. תחולת העוולה מצומצמת ממטרד לציבור בעיקר בשל הדרישה שההפרעה תהיה לשימוש במקרקעין.
שורה 134:
====[[עוולת הרשלנות]] – סעיף 35 ל[[פקודת הנזיקין]] [נוסח חדש], התשכ"ח-1968====
'''הגדרה ותחולה''' – [[עוולת הרשלנות]] היא "עוולת מסגרת", אשר יכולה לחול על סיטואציות רבות בהן נתקיימו שלושת יסודותיה ([[התרשלות]], [[חובת הזהירות|חובת זהירות]] ונזק). ככלל, עוולת הרשלנות רחבה ממטרד לציבור, אך לעניין מטרדים, נראה שרשלנות צרה יותר, משום שיסוד '
'''זכות עמידה''' – זכות העמידה ברשלנות רחבה יותר ממטרד לציבור, ועל פי הפסיקה מתאפשרת לעיתים תביעה אף מפרט שסבל [[נזק בלתי ממוני טהור]] בלבד (כאב וסבל בלבד).
שורה 154:
=='מטרד לציבור בהצעת חוק דיני ממונות==
[http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Codex2 הצעת חוק דיני ממונות], המונחת כעת על שולחן [[הכנסת]], היא הצעה לאיגוד חוקים שונים מ[[משפט אזרחי|המשפט האזרחי]] תחת חוק אחד. אם תתקבל הצעת החוק כהוויתה, יחולו שלושה שינויים מרכזיים בעוולת מטרד לציבור, המצויה בסעיפים
השינוי הראשון נוגע לזכות להגיש תביעה – בסעיף 396, ההצעה מבטלת את זכותו של היועץ המשפטי לממשלה להגיש תובענה על מטרד לציבור, ובכך מבטלת את אפיק הפעולה של נציג הציבור לבקש צו להסרתו של מטרד. ביחס לזכות התביעה של יחיד, על פניו נראה, כי ההצעה משאירה את העמימות על כנה כאשר היא מותירה ללא ביאור את הדרישה לקיומו של 'נזק ממון'. בדברי ההסבר להצעת החוק אף נאמר, מבלי לפרש או להרחיב, שהנוסח משמר את התנאי הקבוע כיום בפקודת הנזיקין. עם זאת, בהמשך הדברים נטען כי "הזכות להגיש תביעה בגין מטרד לציבור הורחבה והיא מוקנית בחוק המוצע לכל מי שסבל נזק ממון." מכך ניתן להבין, שההצעה בוחרת בפירוש המונח 'נזק ממון' כהגדרתו בפקודת הנזיקין, כשמשמעות הדבר היא הרחבת זכות התביעה של יחיד, כך שכל מי שסבל נזק המהווה הפסד או הוצאה ממשיים יוכל להגיש תובענה.
השינוי השני הוא הגבלת הזכות לפיצויים – סעיף 399 (החל על כל סימן המשנה 'מטרדים') דורש כתנאי לפסיקת פיצויים כי ניתן יהיה לייחס לגורם המטרד יסוד של '[[התרשלות]]', המבטא את קיומו של אשם חברתי, כלומר שמעשיו נבחנו וסווגו כלא סבירים. מכך משתמע, כי במקרים בהם פעולה מהווה 'מעשה שלא כדין' עקב הגדרתה ככזו בחקיקה וללא שקיים אשם בצידה, ניזוקים לא יוכלו לזכות בפיצויים. עם זאת, הסעיף מציע חלופה בה יוענק לבית המשפט שיקול דעת לקבוע כי במקרים מיוחדים ייפסקו פיצויים
השינוי השלישי מתייחס להגנות – הגנת שימוש הדרוש לטובת הציבור הושמטה מהצעת החוק, ולא ניתן להתגונן מול תביעה להסרת מטרד או לקבלת פיצויים באמצעות טענה זו.
שורה 190:
** [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/DA9B2F1E-AC78-491A-83EA-38F691A4C53E/0/Hok.pdf תזכיר הצעת חוק דיני ממונות]
** [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/BA86608E-5CDA-4EA9-BA1D-F41C0CA0C74E/0/mamonot_hesber2.pdf דברי הסבר להצעת חוק דיני ממונות]
*'''פסיקה'''
** ע"א 187/52 '''הלפרין נ' ראש העיר ת"א''', פ"ד (ח) 219 (1954).
שורה 216 ⟵ 215:
** ת"א (י-ם) 9582/99 [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/178C6A74-1B06-4D33-A47D-4C9744D34C0D/0/958299.rtf '''לבני נ' סלים'''], תק-של 2005(2) 6844 (2005).
** רע"פ 10462/03 [http://elyon1.court.gov.il/files/03/620/104/t08/03104620.t08.HTM '''הראר נ' מדינת ישראל'''], תק-על 2005(2) 4099 (2005).
*'''ספרות בעברית'''
** [[יצחק אנגלרד]] '''דיני הנזיקין''' (1976).
** '''דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית''' ([[גד טדסקי]] עורך, 1976).
** [[דוד קרצמר]], '''מטרדים''' ([[גד טדסקי]] עורך, 1980).
*'''מאמרים בעברית'''
** אורנה אל-יגון [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/230606.html "מפגעי ריח והחקיקה בישראל"] '''הביוספירה''' כ"ג
** [[גד טדסקי]] "חסימת נמל, ריבוי ניזוקים ושלילת אחריות" '''[[הפרקליט]]''' כ"ט 163 (תשל"ד-תשל"ה).
*'''פסקי דין זרים'''
** (Akau v. Olohana Corp. 652 P.2d 1130 (Haw. 1982.
*'''ספרות באנגלית'''
** (Restatement (Second) of Torts §821B (1965.
** (A. M. Dugdale & M. A. Jones, Clerk & Lindsell on Torts (19th ed. 2006.
שורה 236 ⟵ 230:
** (R. F. V. Heuston., Salmond & Heuston on the Law of Torts (21st ed. 1996.
* (W. Page Keeton, Prosser & Keeton on Torts (5th ed.,1984*
*'''מאמרים באנגלית'''
** D.E. Antolini, ''Modernizing Public Nuisance: Solving the Paradox of the Special Injury Rule'', 28 Ecology L.Q. 755 2001-2002
** V. Schwartz & P. Goldberg, ''The Law of Public Nuisance: Maintaining Rational Boundaries on a Rational Tort'', 45 Washburn L.J. 541 2005-2006
שורה 244 ⟵ 236:
== ראו גם ==
* [[הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה]]
* [[עוולת הרשלנות]]
שורה 251 ⟵ 242:
== קישורים חיצוניים ==
* אורנה אל-יגון, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/230606.html מפגעי ריח והחקיקה בישראל], סנונית - כתבי עת ומאגרי מידע
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/DA9B2F1E-AC78-491A-83EA-38F691A4C53E/0/Hok.pdf תזכיר הצעת חוק דיני ממונות] - פרק מטרדים נמצא בסעיפים
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/BA86608E-5CDA-4EA9-BA1D-F41C0CA0C74E/0/mamonot_hesber2.pdf דברי ההסבר להצעת חוק דיני ממונות]
* ת"א (י-ם) 9582/99 [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/178C6A74-1B06-4D33-A47D-4C9744D34C0D/0/958299.rtf '''לבני נ' סלים'''], תק-של 2005(2) 6844 (2005) - פסק דין המהווה דוגמה להסתפקות בית המשפט בדיון בעוולת
* רע"פ 10462/03 [http://elyon1.court.gov.il/files/03/620/104/t08/03104620.t08.HTM '''הראר נ' מדינת ישראל'''], תק-על 2005(2) 4099 (2005) - פסק דין העוסק ב"הטרדה" בדין הישראלי.
| |||