אסון מחניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נובמבר 1976 עד פברואר 1977: הגהה, ר"ת אינם במקום |
|||
שורה 87:
===נובמבר 1976 עד פברואר 1977===
נציגי ההורים השכולים ראו בהערה זו של בית הדין הצבאי לערעורים משום אישור לטענתם, והיא כי החקירה שנעשתה בתאונה זו לא הייתה שלמה. לפי ההורים, חקירתה של דורנר הצטמצמה לחלק מסיבות המוות, ולא ניתן מענה לכלל השאלות שהועלו בדבר אחריות המערכת הצבאית. נוספו על כך תחושות חוסר אמון הולכות וגוברות כנגד הפיקוד הבכיר של חיל האוויר שנבע מהיעלמות ראיות (השמדת
משום כך תבעו ההורים להשלים את החקירה, ודרישתם זו אך התחזקה נוכח חששם כי אם החקירה לא תחודש, עלולה לחול עליה [[התיישנות]], שלגבי עבירות צבאיות חלה שלוש שנים לאחר התאונה. במאבקם זה פנו ההורים אל [[היועץ המשפטי לממשלה]] פרופ' [[אהרן ברק]]. בינואר 1977, כשלושה חודשים לפני תחילת ההתיישנות, כתב פרופ' ברק לפרקליט הצבאי הראשי, כי יש להורות מיד על חידוש החקירה על ידי שופט חוקר שיחקור מהם גורמי התאונה ומי האחראים לה בדרגים השונים. באותו חודש, בינואר 1977, התקבלו נציגי ההורים לשיחה על ידי חברים בו[[ועדת החוץ והביטחון]]. שר הביטחון [[שמעון פרס]] והיועץ המשפטי של משרדו הבטיחו לוועדת המשנה שעסקה בנושא, כי לא תחול התיישנות על חקירת נסיבות התאונה וביקשו לדחות מינוי שופט חוקר בגלל הליך משפטי אחר, שהתקיים באותו זמן והוא - משפטו החוזר של הרב"ט.
ההורים לא הרפו ובסופו של דבר כפה השר פרס את דעתו על הרמטכ"ל [[מרדכי גור]] והורה לו להקים ועדת חקירה, לאחר שיסתיים משפטו של הרב"ט. ההורים, שחששו כי עם תום שלוש השנים ליום בו אירעה התאונה תחול ההתיישנות, עתרו ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]]. בדיונים ממושכים שנערכו בין נציגי ההורים לבין נציגי [[משרד הביטחון]], סוכם על הקמת ועדת חקירה, שהיה מותר לה לחקור על פי הרכבה גם קצינים בדרגת אלוף, כמו מפקד חיל האוויר. הרכב הוועדה: אלוף [[מנחם מרון]] - יו"ר, אל"ם (מיל.) [[אליעזר כהן]] ודב שפי. הוועדה הודרכה לסיים עבודה או לפחות להגיש מסקנות ביניים לפני [[18 באפריל]] 1977, הוא יום מלאת שלוש שנים לתאונה.
===מרץ 1977 עד ספטמבר 1978===
| |||