הבדלים בין גרסאות בדף "אסון מחניים"

מ
←‏מרץ 1977 עד ספטמבר 1978: למילה "בנוסף" מוסיפים מילית קישור "ל-", למילה "במקום" לא מוסיפים מילית קישור, לכן לא ניתן לומר "בנוסף או במקום הנהלים...", הגהה
מ (←‏נובמבר 1976 עד פברואר 1977: הגהה, ר"ת אינם במקום)
מ (←‏מרץ 1977 עד ספטמבר 1978: למילה "בנוסף" מוסיפים מילית קישור "ל-", למילה "במקום" לא מוסיפים מילית קישור, לכן לא ניתן לומר "בנוסף או במקום הנהלים...", הגהה)
# היעדר נוהלי גישה והצטרפות לשדה התעופה מחניים, למעט הנהלים האזרחיים הקיימים בלאו הכי. זאת למרות שבתקופה שקדמה לאסון הופעל השדה באופן קבוע על ידי חיל האוויר והתעבורה האווירית בו הייתה רבה. כמו כן, קדמו לאסון תלונות של טייסים על בטיחות השדה ולמרות זאת, לא נעשה דבר.
# הצבת פקח טיסה לא מיומן להפעלת השדה.
# העברתהעברה לא מסודרת של המסוקים מזירת ההפעלה לשדה הנחיתה, על ידי גורמי הבקרה הבכירים.
# הפניית 14 מטוסים בו-זמנית לשדה התעופה מחניים על ידי תא השליטה של חיל האוויר ללא ליווי או הנחיות מתאימות בדבר סידורי הנחיתה.
# מכשיר הקשר הראשי יצא מכלל פעולה יומיים קודם לכן ולא תוקן.
בחוות דעתה קבעה ועדת מרון כי יש להעמיד לדין מספר אנשים שרשלנותם הובילה להתרחשות האסון:
# הבקר הראשי, שליווה את המבצע, לא יזם ולא וידא העברתם המסודרת של המסוקים לתחום האחריות של מגדל הפיקוח במחניים.
# הגורמים האחראים להתקנת נוהלי תעבורה וגישה, שעל אף היקף הפעילות המבצעית, שהייתה בשדה תעופה מחניים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ובמלחמת ההתשה, לא מצאו לנכון להתקין נוהלי קבע לתעבורה, גישה והצטרפות, שיהיו מותאמים לפעילות חיל האוויר. זאת בנוסף או במקום הנהליםלנהלים האזרחיים, שהיו בתוקף באותה עת ואומצו על ידי חיל האוויר, או במקומם.
 
הוועדה לא מצאה רשלנות בהחלטתו של קצין המגדל לשלוח את פקח הטיסה הבלתי מיומן למחניים, אולם ציינה כי "מוטב היה שלא היה עושה זאת". בנוסף, המליצה למפקדת חיל האוויר שליחת פקחים מנוסים ומעלמעל לממוצע לשדות חירום, כגון מחניים.
 
הוועדה לא קיבלה את טענת ההורים בדבר אופיו החפוז של התדריך בטענה כי הועברו בו הפרטים החיוניים המינימליים. אף שביצוע התדריך תחת תנאי לחץ זמן אינו אופטימלי, לעיתים הוא בלתי נמנע, על אחת כמה וכמה בעתות חירום.
באשר לטענות כנגד מפקד חיל האוויר, נקבע כי על אף שחלק מפעולותיו לא היה להן מקום, והיה בהן כדי ליצור פער אמינות מצד המשפחות, לא נמצא בהן יסוד פלילי. נוסף על כך, מתחה הוועדה ביקורת על הפרקליט הצבאי הראשי אשר משום אי הרצון שלו להתעמת עם מפקד חיל האוויר לא עמד על הסמכויות המוקנות לו על פי חוק והביא להתארכות הטיפול במינוי קצין בודק (בסופו של דבר מונתה שופטת חוקרת סיבות מוות) מעבר לתקופה סבירה. בהמלצותיה התייחסה הוועדה לעניין יחסי הגומלין בין הסמכויות הפיקודיות של מפקד חיל האוויר לעומת המערכת המשפטית בצה"ל.
 
מ"מממלא מקום הפרקליט הצבאי הראשי הודיע, כי הוא אינו מקבל את ההמלצות ולא יעמיד לדין את האנשים שהוועדה נקבה בשמם. לאחר פנייה אישית אל שר הביטחון [[עזר ויצמן]] וראש הממשלה [[מנחם בגין]] סוכם, כי חומר הוועדה יועבר לעיונו של פרופ' [[אהרן ברק]] כיועץ המשפטי לממשלה. בהמלצותיו, קבע ברק לגבי גורמי התכנוןתכנון ועיבוד הפ"מפקודת המבצע, לגבי גורמי הבקרה והגורמיםולגבי הגורמים האחראים לאי-קיום נוהלי גישה לשדה התעופה, כי הואיל ואין מקום להעמדתם לדין פלילי בגין התיישנות, יש לנזוף בהם נזיפה מנהלית ולשקול את המשך שירותם בחיל. היה ויוחלט על המשך שירות - מן הראוי שנושא זה ישמש שיקול רב משקל בכל הקשור לקידומם.
 
===אוקטובר 1978 עד 1980===