אסון מחניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←נובמבר 1976 עד פברואר 1977: הגהה, ר"ת אינם במקום |
מ ←מרץ 1977 עד ספטמבר 1978: למילה "בנוסף" מוסיפים מילית קישור "ל-", למילה "במקום" לא מוסיפים מילית קישור, לכן לא ניתן לומר "בנוסף או במקום הנהלים...", הגהה |
||
שורה 99:
# היעדר נוהלי גישה והצטרפות לשדה התעופה מחניים, למעט הנהלים האזרחיים הקיימים בלאו הכי. זאת למרות שבתקופה שקדמה לאסון הופעל השדה באופן קבוע על ידי חיל האוויר והתעבורה האווירית בו הייתה רבה. כמו כן, קדמו לאסון תלונות של טייסים על בטיחות השדה ולמרות זאת, לא נעשה דבר.
# הצבת פקח טיסה לא מיומן להפעלת השדה.
#
# הפניית 14 מטוסים בו-זמנית לשדה התעופה מחניים על ידי תא השליטה של חיל האוויר ללא ליווי או הנחיות מתאימות בדבר סידורי הנחיתה.
# מכשיר הקשר הראשי יצא מכלל פעולה יומיים קודם לכן ולא תוקן.
שורה 106:
בחוות דעתה קבעה ועדת מרון כי יש להעמיד לדין מספר אנשים שרשלנותם הובילה להתרחשות האסון:
# הבקר הראשי, שליווה את המבצע, לא יזם ולא וידא העברתם המסודרת של המסוקים לתחום האחריות של מגדל הפיקוח במחניים.
# הגורמים האחראים להתקנת נוהלי תעבורה וגישה, שעל אף היקף הפעילות המבצעית
הוועדה לא מצאה רשלנות בהחלטתו של קצין המגדל לשלוח את פקח הטיסה הבלתי מיומן למחניים, אולם ציינה כי "מוטב היה שלא היה עושה זאת". בנוסף, המליצה למפקדת חיל האוויר שליחת פקחים מנוסים
הוועדה לא קיבלה את טענת ההורים בדבר אופיו החפוז של התדריך בטענה כי הועברו בו הפרטים החיוניים המינימליים. אף שביצוע התדריך תחת תנאי לחץ זמן אינו אופטימלי, לעיתים הוא בלתי נמנע, על אחת כמה וכמה בעתות חירום.
שורה 116:
באשר לטענות כנגד מפקד חיל האוויר, נקבע כי על אף שחלק מפעולותיו לא היה להן מקום, והיה בהן כדי ליצור פער אמינות מצד המשפחות, לא נמצא בהן יסוד פלילי. נוסף על כך, מתחה הוועדה ביקורת על הפרקליט הצבאי הראשי אשר משום אי הרצון שלו להתעמת עם מפקד חיל האוויר לא עמד על הסמכויות המוקנות לו על פי חוק והביא להתארכות הטיפול במינוי קצין בודק (בסופו של דבר מונתה שופטת חוקרת סיבות מוות) מעבר לתקופה סבירה. בהמלצותיה התייחסה הוועדה לעניין יחסי הגומלין בין הסמכויות הפיקודיות של מפקד חיל האוויר לעומת המערכת המשפטית בצה"ל.
===אוקטובר 1978 עד 1980===
| |||