|
==== ההבקעה של חטיבה 55 ====
הנושא העיקרי שעליובו נמתחתהתמקדה הביקורת הואעל דרך ניהול המערכה על ידי הפיקוד הישראלי במרחב ירושלים, היה קרב ההבקעה של [[חטיבה 55]] בליל 7/6 ביוני. בקרבבמהלך קרב זה נהרגו עשרות מלוחמי החטיבה, ואבדותיה היו כבדות בהרבה מאבדותיהן של שתי החטיבות האחרות שהשתתפו בקרבבמערכה במרחב ירושלים (ראו להלן). תשומת הלב הופנתה במיוחד לקרב על [[גבעת התחמושת]], בו נהרגו 24 לוחמים, ונחשב אחד הקרבות הקשים במלחמה כולה. הטענות מופנות כלפי אלוף הפיקודפיקוד מרכז ומפקדת החטיבה; על גבורתם של הלוחמים אין עוררין.
בין הטענות שהועלו במשך השנים היו הטענות הבאות{{הערה|שם=לנגוצקי}}{{הערה|שם=פפר}}:
# לא היה צורך בהסתערות על המתחם המבוצר של גבעת התחמושת עצמה, כיוון שבמשך השנים נבנו תוכניות מפורטות לעקיפת המוצבים הירדניים.
# כוחות חטיבת ירושלים, שלמדו את השטח במשך השניםשנים והכירו אותו היטב, לא הופעלוהשתתפו בתקיפת המערך הירדני בצפון ירושלים, ובמקומם הופעלה חטיבת הצנחנים שלא הכירה את השטח, וחסרה אמצעי מודיעין בסיסיים.
# מפקד חטיבת הצנחנים, [[מוטה גור]] ומפקדי הגדודים בחטיבה ([[עוזי עילם]], [[יוסי יפה]] ויוסף פרדקין), עמדו על כך שההבקעה תתבצע בלילה. זאת, כדי לחסוך בנפגעים וכדי לנצל את עדיפות הצנחנים בלוחמת לילה. אלוף הפיקוד הסכים איתם. המבקרים טוענים, שהתקפה עם שחר ואף מאוחר יותר הייתה יכולה להיותלחסוך יעילהבנפגעים. יותר:היא הזמןהייתה הנוסףמספקת היהלצנחנים מסייעזמן לצנחניםנוסף בהתארגנות,להתארגנות והיהוללימוד מאפשרהשטח, מאפשרת לחטיבת הראל להגיע מצפוןמכיוון ולסייעצפון בקרבולתקוף עלאת גבעתמערך התחמושתההגנה באשהירדני מעורפו, ובעיקר מאפשרת להעניק סיוע יעיל של טנקים וארטילריה להתקפת הצנחנים.
# סגן הרמטכ"ל, האלוף [[חיים בר-לב]], הציע גם הוא לדחות את ההתקפה לבוקר, כדי לאפשר סיוע אווירי. אלוף הפיקוד סבר שסיוע אווירי היה עלול להיות לא יעיל, בשל קרבת המטרות לאוכלוסייה אזרחית. מבקריו של נרקיס טוענים כי חיל האוויר הכין תקיפות על היעדים הירדניים המבוצרים בצפון ירושלים במשך שנים, ולפיכך תקיפות כאלה היו עשויות להיות יעילות מאד.
# טענה נוספת לגבי קרב הלילה של הצנחנים היא שההבקעה החלה בסופו של דבר אחרי השעה 2:00 לפנות בוקר, כאשר נותרו פחות משעתיים עד לזריחה. משמעותה של התחלת התקיפה בשלב כה מאוחר הייתה למעשה, אבדן כל היתרונות של לוחמת הלילה.
# הצידוק להתקפת הצנחנים בדחיפות רבה כל כך היה החבירההצורך הדחופהבחבירה להרדחופה עם הכוח הישראלי במתחם הר הצופים. ואולם,אולם בפועל, רק גדוד אחד (גדוד 66) פעלשל החטיבה תקף בכיוון הר הצופים, כאשר הבקיע דרך גבעת התחמושת ונערך מול שכונת [[שייח' ג'ראח]]. שני הגדודים האחרים, גדוד 71 וגדוד 28, פעלו למעשהבגזרה בכיווןדרומית ההפוךיותר, לכיווןבמטרה לכבוש את השכונות הערביות בין [[מוזיאוןואדי רוקפלרג'וז]] ולכיוון ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ולהגיע ל[[מוזיאון רוקפלר]].
כנגד הביקורת, נטען כי אלוף הפיקוד חש שעליו לעשות את המרב כדי לחבור להר הצופים בכל המהירות, ולהקדיםכדי להקדים את חטיבה 60 הירדנית שנעה - ככל שהיה ידוע בפיקוד המרכז - לכיוון ירושלים. אלוף הפיקוד לא היה יכול להמתין ולראות האם תצליח חטיבת הראל בהבקעה שלה ותגיע בזמן מצפון, ולא יכול היה לדעת בוודאות שחיל האוויר אכן הצליח להשמיד את התגבורות הירדניות. בשל כך, הדרך הנכונה מבחינתו הייתה הטלת חטיבה 55 לקרב כבר בלילה הראשון{{הערה|אורן, עמ' 273.}}. גורם נוסף במערכת השיקולים של הפיקוד הייתה העובדה שחטיבה 55 הייתה חטיבת חי"ר מעולה, חטיבת קו ראשון של צה"ל. צירופה לפיקוד המרכז הייתה תוספת כוח משמעותית, ובהתאם לכך הוטלו עליה משימותיההמשימות הקשות ביותר לביצוע{{הערה|שם=יצחקי}}.
==== מי שחרר את ירושלים? ====
| 