הבדלים בין גרסאות בדף "התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח"

מ
←‏מלקולם אקס מצטרף לתנועה, 1964-65: תקלדה, replaced: ד'ג ← דג'
מ (←‏מלקולם אקס מצטרף לתנועה, 1964-65: תקלדה, replaced: ד'ג ← דג')
במרץ 1964 נפרד מלקולם אקס מארגון "אומות האסלאם". זמן קצר לאחר מכן הוא הכריז על שאיפתו לעבוד עם מנהיגיה של תנועת זכויות האזרח,{{הערה|1=Handler, M. S. (March 9, 1964). [http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F00D17FB395415738DDDA00894DB405B848AF1D3 MALCOLM X SPLITS WITH MUHAMMAD], The New York Times.}}
אם כי חש שהוא צריך לשנות את מיקוד ל[[זכויות האדם|זכויות אדם]]. לטענתו כל עוד התנועה תישאר במאבק על זכויות אזרח, מאבקה יישאר סוגיה פנימית, אבל אם ישנו את המלחמה למאבק לזכויות אדם, זו תהפוך לסוגיה בינלאומית, ותנועתם תוכל לשטוח את תלונותיה ב[[או"ם]]. אקס אמר שאומות העולם החדשות יתנו את תמיכתן למטרתם של האמריקאים אפריקאים.{{הערה|1=Malcolm X, Malcolm X Speaks, pp. 33–35.}} אקס המשיך לדגול בפילוסופיה של [[לאומיות שחורה]], שלדעתו לא דרש יותר הפרדות של השחורים למדינה נפרדת.
גלוריה ריצרדסון, שעמדה בראש הסניף של SNCC בקיימברידג מרילנד, הנהיגה את המרי בקיימברידבקיימברידג'ג ואורחת של כבוד במצעד על וושינגטון, אימצה מייד את ההצעה של מלקולם. אנשים נוספים בתנועה לזכויות האזרח היו בקשרים עם מלקולם אקס ועם אומות האסלם.
ב-26 במרץ 1964, נפגשו אקס וקינג ב[[וושינגטון די. סי.]], לאחר מסיבת עיתונאים כששני האישים נכחו ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] על מנת להאזין לדיון על [[חוק זכויות האזרח (1964)]]. זו הייתה הפעם היחידה בה נפגשו שני האנשים ופגישתם נמשכה רק דקה אחת... זמן מספיק לצלמים לצלם תמונה.{{הערה|1=Cone. p. 2. "מעולם לא התקיימה כל שיחה ממשית בין השניים. הם צולמו מברכים זה את זה בחמימות, מחייכים ולוחצים ידיים."}}{{הערה|1=Perry. p. 255. "המצלמות צילמו. ביום המחרת, שיקגו סאן טיימס, ניו יורק וורלד, הסאן ויומונים אחרים פירסמו תמונות של מלקולם ומרטין לוחצים ידיים."}}