הבדלים בין גרסאות בדף "וסט אנד (רובע)"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנתיים
מ
←‏היסטוריה: תקלדה, replaced: ר'ג ← רג'
מ (←‏היסטוריה: תקלדה, replaced: ר'ג ← רג')
אזור הווסט-אנד (האזור שממערב ל[[הסיטי של לונדון|סיטי של לונדון]]) היה אזור כפרי שהחל להתפתח רק החל מאמצע [[המאה ה-17]]. אדמות האזור היו נחלותיהם של [[אצולה|אצילים]], שהחלו לפתח אותן לאחר [[השריפה הגדולה של לונדון]] על מנת לתת מענה לדיור מחוץ לסיטי. פיתוח השטח נעשה באמצעות הקמת שכונות מגורים אליטיסיטיות סגורות סביב כיכר מרובעת. הכניסה לכיכר הייתה מגודרת ורק תושביה יכלו להיכנס לתוכה. בעורף בתי הכיכר נסללו רחובות ובהם חנויות ובתי עסקים לשירות תושבי הכיכר, מעליהן התגורר ציבור נותני השירותים, שהפך למעמד בינוני עירוני-מסחרי. אופי האזור, הרצוף כיכרות רבועות, הזכיר עיירות במרחב כפרי. בין הכיכרות המפורסמות נמנות [[כיכר לסטר]] (פותחה מחל מ-[[1670]]), [[כיכר גרוונר]] (1720), [[כיכר ברקלי]] (1740) ו[[כיכר ראסל]].
 
לאחר ניצחון בריטניה ב[[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמות הנפוליאוניות]], הפכה בריטניה ל[[מעצמת-על]] ול[[אימפריה]] הגדולה בעולם. [[ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורורג'ג הרביעי]], שמשל על בריטניה כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] (ריג'נט), דרש שלאימפריה תהיה [[עיר בירה]] ראויה לשמה, ולא אוסף מגובב של עיירות (הסיטי, [[הסיטי של וסטמינסטר]] וכיכרות הווסט-אנד). בד בבד, ב-[[1811]] פקעו זכויות [[חכירה]] של קרקעות באזור, שאיפשרו שינוי באופי הווסט-אנד על ידי סלילת שדרה אימפריאלית ([[רחוב ריג'נט]]) המובילה ל[[פארק]] ושכונת מגורים, שנבנו אף הם בסגנון רומאי-אימפריאלי ([[ריג'נטס פארק]]). בניגוד ל[[תוכנית אוסמן להתחדשות פריז]], שהייתה מפעל ממלכתי בשליטה ממשלתית, בוצעה תוכנית העוצר על ידי [[יזם|יזמים]] פרטיים. התוכנית תרמה לשינוי באופי האזור מעיירות מנומנמות לעיר שוקקת ועשירה ומרכז תרבותי.
 
לוח הזמנים של הווסט אנד הותאם לעונת הפעילות של [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט]], בחודשים ינואר עד יוני ("העונה החברתית" או ה-season). אז איכלסו את הרובע באופן קבוע משפחותיהם של חברי הפרלמנט ובעלי עיסוקים נלווים (כגון עורכי דין, יועצים, פעילים פוליטיים ויזמים ונציגי משפחות האצולה), ששכנו ביתר השנה באזור הכפרי, ביבשת אירופה או ברחבי האימפריה. בתקופה זו הוצגו ההצגות בתיאטרונים, נערכו קבלות פנים ונשפים בבתים פרטיים והתקיימו שלל אירועים חברתיים וספורטיביים. חלק מרכזי מה"עונה" היה הצגתם של צעירים לחוגי החברה וקיום "שוק ה[[נישואים]]" שחיזק את הבריתות בין משפחות האליטה של הווסט-אנד.