הבדלים בין גרסאות בדף "מתאם"

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור ללוח שכיחות
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (הוספת קישור ללוח שכיחות)
[[קרל פירסון]] המשיך את עבודתו של גאלטון ובנה את המסגרת המתמטית שבה שולב מקדם המתאם, ביחד עם המושג של סטיית התקן, וזאת בשני מאמרים שפרסם ב-1893 וב-1896. במאמרים אלה הגדיר את מקדם המתאם המוכר לנו היום כ-"מקדם פירסון", והראה כי אין צורך בהנחת ההתפלגות הנורמלית של גאלטון.
 
מקדם המתאם של פירסון הוגדר למדידת הקשר בין שני משתנים כמותיים. פירסון ניסה לפתח מקדם דומה למדידת הקשר בין שני משתנים איכותיים (קטגוריים), שנתוניהם מוצגים בלוחב[[לוח שכיחות]] דו ממדי. ב-1900 הוא הציג את סטטיסטי [[מבחן כי בריבוע|חי-בריבוע]], שמבטא רעיון דומה לרעיון של מקדם המתאם. מקדם המתאם התבסס על ההפרשים בין התצפיות והממוצע שלהן. סטטיסטי חי בריבוע מבוסס על ההפרש בין מספר התצפיות בתא מסוים בלוח השכיחות הדו ממדי, והמספר הצפוי של התצפיות באותו תא בהנחה כי יש אי תלות בין משתנים.
 
במקביל לפיתוח מדד החי בריבוע, ניסה פירסון גם להכליל את מקדם המתאם למדידת קשר בין שני משתנים איכותיים על ידי הכנסת הנחה על קיומו של [[משתנה נסתר]] (לטנטי). לדוגמה, אם יש משתנה המתאר את גובהו של אדם באוכלוסייה מסוימת כ-"נמוך" או "גבוה", ערכים אלה נקבעים על ידי התפלגות הגבהים של האנשים באוכלוסייה, וניתן להניח כי זוהי התפלגות נורמלית. כאשר דנים בשני משתנים, טען פירסון כי ניתן להניח שקיימים שני משתנים נסתרים עם התפלגות משותפת דו נורמלית. תחת הנחה זו פיתח את מקדם המתאם הטטרכורי, ומאוחר יותר את מקדם המתאם הפוליכורי.