גאוגרפיה תרבותית – הבדלי גרסאות

בנוף התרבותי של הארץ. באותה העת עולה מגמת המחקר ב[[גאוגרפיה היסטורית]] מייסודו של פרופ׳ [[יהושע בן אריה]] ומילאה במידה מסוימת את החלל שנוצר במחקרי נוף הארץ התרבותי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהושע בן אריה,|שם=התפתחות המחקר וההוראה בגיאוגרפיה הסטורית בישראל,|כתב עת=אופקים בגיאוגרפיה|כרך=32, 1991|עמ=7-16}}</ref> מחקרים כמו מחקרו של פרופ׳ [[יוסי בן-ארצי|יוסי בן ארצי]] על ה[[מושבה]] העברית בנוף הארץ, מדגימים התפתחות זו.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסי בן ארצי,|שם=המושבה העברית בנוף ארץ ישראל,|מו"ל=יד בן צבי, ירושלים|שנת הוצאה=1988}}</ref>

 

בעקבות התפתחות הגאוגרפיה התרבותית החדשה בעולם בשנות השבעים, פנו חוקרים ישראלים לתחום זה תוך התפצלות לכיוונים שונים, תחומי משנה ומושאי מחקר מגוונים. אחד הראשונים היה פרופ׳ יהושע כהן, שבחן את המושג ״מקום״ בשלושה זרמים שונים של המחקר הגאוגרפי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהושע כהן,|שם=על המקום בגיאוגרפיה בשלוש פארדיגמות,|כתב עת=מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל|כרך=12, 1986|עמ=21-30}}</ref> כהן המשיך בשנות התשעים לפרסם מחקרים שהשתמשו בספרות העברית כמקור להבנת התמורות בנוף הארץ, ובין היתר ערך שימוש כזה בספריו של [[אהרן מגד]]. <ref>{{צ-ספר|מחבר=יהושע כהן|שם=תאורי נוף ויישוב ביצירתו של הסופר אהרן מגד|מו"ל=אצל יוסף אבירם ואריה שחר, ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה|מהדורה=כרך 22|שנת הוצאה=1991|עמ=95-105}}</ref> שנות דור אחריו כתב ד״ר [[ניקולא יוזגוף-אורבך|ניקולא אורבך]], על היבטי הנוף והמרחב הארץ ישראלי אצל מנהיגים ציוניים כ[[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ו[[זאב ז'בוטינסקי|ז׳בוטינסקי]] ומחבר את תפיסתם הפוליטית עם דימויי הנוף שהם הותירו ביצירתם הספרותית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ניקולא יוזגוף-אורבך|שם=המרחב הארץ ישראלי בשירת ציון: משנתו הגיאופוליטית של ז׳בוטינסקי|מו"ל=אצל ארנון סופר וחובריו, תבניות נופים תרבותיים, הוצאת אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2011|עמ=93-114}}</ref>

[[קובץ:PikiWiki Israel 2852 Rothschild Boulevard Tel-Aviv שדרות רוטשילד תל-אבי.jpg|ממוזער|שדרות רוטשילד - רחוב אופייני ב״עיר הלבנה״, תל אביב]].