אדום (עם) – הבדלי גרסאות

לפי המחקר הארכאולוגי האדומים הופיעו באזור ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף ה-3 לפנה"ס]] ובמשך כ-1000 שנה ישבו באזור ועבדו את אדמתם כחקלאים {{מקור}}. במאות 19-13 לפנה"ס פקד את האזור שפל על רקע מלחמות בלתי פוסקות עם שבטים נודדים מהמדבר. העיר [[הר שעיר|שעיר]] שבארץ אדום נזכרת לראשונה בכתובת מצרית מ-[[1300 לפנה"ס]] והשם אדום בכתובת אחרת מ-[[1215 לפנה"ס]]. ייתכן שיש קשר בין אדום לקבוצות הנוודים ה[[לבנט]]יים שנקראו במצרית: "[[שוסו]]" ו"[[סותו]]" מכיוון שבכתובת שנכתבה מטעם חייל מצרי שישב במצודת גבול ב[[ואדי טומילאט|וואדי טומילאט]] בתקופת פרעה [[מרנפתח]] ישנה התייחסות לאישור הגירה של "שבטי [[רועה צאן|רועי]] שסו מאדום" לבורות השקיה ב[[מצרים העתיקה]]{{הערה|1="סיימנו להניח ל'''שוסו של אדום''' לעבור את מצודת מרנפתח אשר בצֶ'כּו, לברכות של פר אתום." ([[פפירוס אנאסטאזי ו']])}}. נראה שמ[[המאה ה-13 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-6 לפנה"ס]] התקיימה ממלכת אדום{{מקור}}. אדום התאפיינה בגאות כלכלית ובהתפתחות תרבותית - בניהבנייה וביצורים משוכללים, התיישבות צפופה, חקלאות ומסחר מפותחים ומכרות נחושת. דרכי מסחר בינלאומי חשובות עברו [[דרך אדום]] כמו הדרכים ל[[עזה]] ול[[אשקלון]], ל[[סוריה]] ול[[ערב]]. על עושרה של אדום יודעים לפי המס ששילמה ל[[האימפריה האשורית|אשור]] שהיה שנים עשר מנים כסף לעומת עשרה ששילמה [[ממלכת יהודה|יהודה]] או שני מנים זהב עבור עמון ומנה זהב אחד עבור מואב{{מקור}}. בכתובות אשוריות שנרשמו ב[[כתב היתדות]] מוזכרת אדום בשמות: "'''Udumi'''" או "'''Udumu'''". האדומים גם התפרסמו ב[[קדרות|קרמיקה]] המשובחת שלהם. במאות ה-6 ו[[המאה ה-5 לפנה"ס|ה-5 לפנה"ס]] נכבשה אדום על ידי שבטי ספר [[נבטים]] שהשתלטו על דרכי המסחר העוברות בה ובנו בה את בירתם [[פטרה|סלע אדום]], והאדומים הוגלו ונעלמו בהדרגה. חלק מהם גלו לדרום יהודה לאזור שכונה במשך ימי בית שני בשם "אדומיאה".{{מקור}}