פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
תקלדה, replaced: בניה ← בנייה (4)
ה[[פרהיסטוריה]] של ירושלים וסביבותיה לוטה חלקית בערפל, שכן רבים משרידיה הקדומים קבורים תחת שכבות מתקופות מאוחרות יותר.
 
עד תחילת [[המאה ה-20]], כל שהיה ידוע על ירושלים הקדומה נבע מ[[כתבי הקודש]]. חפירות ארכאולוגיות חשפו שפע ממצאים המציירים תמונה נאמנה של החיים בירושלים וסביבתה בטרם הפכה ל[[ירושלים בתקופת בית ראשון|עיר בירתו של דוד המלך]]. ממצאים אלה מעלים תמונה של פעילות אנושית ענפה, הכוללת מערכות בניהבנייה מרשימות ומערכות חברתיות מורכבות, ומאפשרים לחוקרים מדיסציפלינות מדעיות שונות לשחזר את הפרה-היסטוריה של ירושלים ואזור ההר המרכזי.
 
חפירות ארכאולוגיות העלו ממצאים המעידים על פעילות אנושית מ[[תקופת האבן]]. הממצאים כוללים בעיקר כלי עבודה ושרידי מזון המעידים כי בירושלים וסביבתה התהלכו קבוצות של [[ציידים-לקטים]].{{הערה|1=Edward Lipiński. Itineraria Phoenicia. Peeters Publishers, 2004/ page 493}} ההתיישבות האנושית על השלוחה הידועה כ[[עיר דוד]] החלה - ככל הידוע - ב[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]]. היישוב החל [[עיור#עיור בעת העתיקה|לקרום עור וגידים]] כ[[עיר]] במהלך [[תקופת הברונזה]] ולשיא התפתחותו הגיע ב[[ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה#תקופת הברונזה התיכונה|תקופת הברונזה התיכונה]]. העיר, שנבנתה על ידי אחד העמים ה[[כנענים]] וכללה בתחומה את פסגת עיר דוד, הוקפה בביצורים מאסיביים .{{הערה|1=http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=25&subj_id=240&id=1597&module_id=#as}} כמו כן נבנה בעיר מפעל מים חצוב באבן ע"מ לאפשר לה אספקת מים גם בעיתות מצור.{{הערה|1=ר' רייך וא' שוקרון, חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד, '''קדמוניות ''', 122 (תשס"ב). עמ' 78–88. }} למרות קיומם של מקורות כתובים אין הסכמה בין החוקרים באשר להשפעה המדינית-פוליטית באזור: [[תאוריה]] אחת קובעת כי העובדה שאין במקורות כל איזכור למקומות יישוב מהתקופה מעידה על דומיננטיות של ירושלים באזור יהודה ובערים המבוצרות ([[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[דביר (עיר עתיקה)|דביר]], ששרידיהן נחשפו בחפירות, ושהיו ערים כפופות לשליטה והשפעה ירושלמית). .{{הערה|1=Finkelstein, Israel. The sociopolitical organization of central hill country in the second millenium B.C.E. Biblical Archaeology Today, 1990, Pre-Congress Symposium, Supplement (1993) 110-131}} תאוריה אחרת עולה ממחקרו של פרופסור [[נדב נאמן]] ,{{הערה|1=נ. נאמן, ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך: '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''' (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981}} על פיה שטח השפעתה של ירושלים היה מצומצם והוגבל על ידי בית אל ודביר, שהיו בעצמן ערי ממלכה עצמאיות.
{{ערך מורחב|ירושלים בתקופת בית ראשון}}
[[קובץ:City of David.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיר דוד, מתוך [[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]]]]
על פי המסופר בתנ"ך, ירושלים הפכה תחת שלטון דוד המלך למרכז המדיני-דתי של [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ולמקום משכן [[ארון הברית]].{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|ו}}-{{תנ"ך|שמואל ב|ז}}}} בנו של דוד, [[שלמה]], בנה את [[בית המקדש הראשון]] ב[[הר המוריה]] בסביבות ה[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]], כ"בית זבול" (בית משכן?) לאלוהים וכסמל לזיקת העם לבית דוד. הבית נבנה בשטחו של גורן ([[ארונה|ארַוְנה היבוסי]]) שם רכש דוד את הקרקע, והקים בו [[מזבח]] לה'.{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|כד|כא|כד}}}} בניית מכלול הבניינים ומערכות כלי הפולחן של בית המקדש ארכה, כנראה, 16 שנים - כאשר בניית המבנה עצמו נמשכה כשבע שנים. על פי המקרא, לצורך הבניה הטיל שלמה מסים כבדים על העם, העסיק גם מומחים ובנאים [[פניקים|צידונים]] ויבא עצים וחומרי בניהבנייה מחו"ל. על אף בניית בית המקדש בירושלים לא בוטל הפולחן ב[[במות]] ברחבי הארץ, ואלה הוסיפו לשמש לצורכי זבח וקורבן, אף על פי שהתורה אסרה שימוש בבמות בזמן שבית המקדש קיים. ברם, בהיעדר עדויות ישירות מחוץ לתנ"ך, שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת, במיוחד תחת שלמה, נתונה למחלוקת. חוקרים רבים, שהבולט בהם הוא [[ישראל פינקלשטיין]] מפקפקים בכך, וגורסים שירושלים באותה תקופה הייתה עיר קטנה למדי. עם זאת, [[כתובת תל דן]] בה מופיע השם "בית דוד" לציון בית המלכות ביהודה, מצביעה לכאורה על קיומו של אדם בשם "דוד", שייסד את בית המלוכה ביהודה.
 
[[רחבעם]], בנו הבכור של שלמה, לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, ועם עלייתו לשלטון בשנת [[928 לפנה"ס]] היא התפרקה לשתי ממלכות נפרדות, [[ממלכת יהודה]] שכללה את שבטי בנימין, שמעון יהודה (ולוי) ובתוכה ירושלים, ו[[ממלכת ישראל]] שכללה את [[עשרת השבטים]] הנותרים (למעשה תשעה שבטים בעלי נחלות, ושארית [[שבט לוי]] שהיו מפוזרים בכל הנחלות). עם פילוג הממלכה נותקה ממלכת ישראל, רוב עם ישראל דאז, מהמקדש בירושלים - שהיה מעתה מרכז פולחן לממלכת יהודה בלבד. בממלכת יהודה הוסיפו לזבוח גם בבמות השונות עד לימי [[יאשיהו]] כשנהרסו ה[[במות]], ובית המקדש נהיה למקום היחיד לעבודת האלוהים. מאז נאסרה כליל [[עבודת אלילים]] באיסור חמור, והציווי לעבודת האלוהים האחד הפך לייסוד האמונה היהודית.
{{ציטוטון|מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם, מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא? אמר [[אביי]] ואיתימא [[רב חסדא]] זה בנין הורדוס}}{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת סוכה|סוכה]], נא, ב}}
 
את העיר תחם ממזרח נחל קדרון, מעליו בנויה חומת-התמך האדירה של הר הבית, [[העופל]]. הר הבית היה למעשה רחבת ענק, שבמרכזה התנשא בית המקדש. הרחבה הייתה מוקפת ב[[אכסדרה|אכסדרות]] מארבעת צידיה, כשמדרום היה [[הסטיו המלכותי]], המפואר. בפינתה הצפון-מערבית נמצאה [[מצודת אנטוניה]]. ממצודת אנטוניה נפרשה חומה שהקיפה את שכונתה הצפונית של העיר. למרגלות קיר התמך המערבי של רחבת הר הבית ("[[הכותל המערבי]]") השתרע רחוב העסקים המרכזי של העיר, ([[הקארדו]]). בצידו הדרומי של רחוב זה נמצאה [[קשת רובינסון]], אשר נשאה [[גרם מדרגות]] גדול ממדים שהוביל ממפלס הרחוב אל הסטיו המלכותי. הכותל הדרומי של הר הבית הכיל את שערי הכניסה העיקריים למתחם המקודש, הם [[שערי חולדה]]. דרומה משם השתרע אזור של מקוואות-טהרה ציבוריים לרווחתם של עולי הרגל, ורחוב המוביל עד [[בריכת השילוח]]. ממערב לכותל המערבי נמצא ערוץ ה[[טירופיאון]] העמוק, ומעבר לו - [[העיר העליונה]], מקום מגוריהם של בני מעמד הכהנים ובעלי הממון שבעיר. את העיר העליונה חיבר אל הר הבית גשר שנבנה על [[קשת (מבנה)|קשת]] ([[קשת וילסון]] דהיום). ממערב לעיר העליונה, בקצה הדרומי - ניצב ארמון המלוכה של הורדוס, ומצפון לו - באזור המצודה ("[[מגדל דוד]]" של ימינו) ניצבה מצודת המגדלים. עד למצודה (מגדל היפיקוס) הגיעה החומה המקיפה את העיר מדרום, וממנה נמתחה חומה מערבה עד לכותל המערבי, לאורך ערוץ [[נחל צולב]]. מפעל בניהבנייה אדיר זה ניכר עד היום - כ-90% מן הממצאים הארכאולוגיים בירושלים של ימי בית שני - מקורם בתקופת הורדוס.
 
ירושלים הייתה "חלון הראווה" של הורדוס כלפי העולם, והוא נהג להזמין, במיוחד אישים בעלי עוצמה מן [[האימפריה הרומית]] שיחזו בפאר העיר ובנייניה. אכן, פארה של ירושלים הרשים את המבקרים, ושמעה יצא למרחוק. ההיסטוריון הרומי [[פליניוס הזקן]] כתב:
עם חתימת [[הסכמי אוסלו]] ב- [[13 בספטמבר]] [[1993]], הוחלט לדון במעמד ירושלים רק במשא ומתן על הסכמי הקבע בין ישראל ו[[הרשות הפלסטינית]]. אולם בבחירות למועצת הרשות הפלסטינית וליו"ר הרשות, ניתן לפלסטינים במזרח ירושלים לבחור ולהיבחר.
 
במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] סבלה ירושלים רבות מהטרור הפלסטיני. עם דעיכת האינתיפאדה, התאוששו עסקי המסחר והתיירות בעיר ומרכז ירושלים חזר להיות מוקד הבילויים והקניות של תושבי העיר. מאז נמצאת ירושלים בתנופת בניהבנייה גדולה של תשתיות וכבישים ובראשה פרויקטים מרכזיים: פרויקט [[הרכבת הקלה בירושלים]], [[גשר המיתרים|גשר קלטרווה]], כניסה חדשה לעיר וחיבורה ל[[כביש בגין]], פרויקט [[ממילא (קניון)|קניון ממילא]] מול [[שער יפו]] ועוד.
 
==ראו גם==