הבדלים בין גרסאות בדף "הדר קמחי"

נוספו 8 בתים ,  לפני שנה
מ
תקלדה, replaced: בניה ← בנייה (3)
(Bot)
מ (תקלדה, replaced: בניה ← בנייה (3))
==== שייטת הצוללות====
[[קובץ:Senior Officer's Pendant of the Israeli Navy.svg|שמאל |ממוזער|נס הקצין הבכיר, לו היה זכאי קמחי בתפקידו כמפקד [[שייטת הצוללות]] ומפקד שייטת ספינות הטילים.]]
ב-[[1964]] מונה קמחי למפקד [[שייטת הצוללות]]. בתקופת פיקודו על שייטת הצוללות נרכשו [[אנגליה|מהבריטים]] 3 צוללות מסדרה T: [[אח"י לויתן (צ-75)]], [[אח"י דקר]] (צ-77) ו[[אח"י דולפין (צ-79)]]. הבעיה העיקרית העומדת בפניו היא הצורך ברצף של צוללות פעילות. שתי הצוללות מהדור הראשון של חיל הים דגם S אח"י תנין ואח"י רהב עומדות לסיים תוך כשנתיים את חייהן המבצעיים. היחסים הרגישים של הגרמנים מול ישראל והערבים באותה תקופה לא מאפשרים סגירת עסקת צוללות עם ישראל. בניהבנייה במדינה אחרת הוא פרויקט שימשך לפחות 5–6 שנים ויותר מרגע שיוחלט לצאת לחיפושים בכוון.
[[קובץ:YochayHadarAfricanGuest.jpg|ממוזער|מפקד חיל הים [[יוחאי בן-נון]] וסא"ל הדר קמחי מלווים אורח מאפריקה 1960.]]
קמחי מציג למפקד החייל האלוף [[יוחאי בן-נון]], את התחזית המצביעה על כך שחיל הים יישאר ללא צוללות למשך שנים, ומצב זה עשוי לסגור את הגולל על נושא הצוללות בחיל הים. מעלה הצעה לפנות לאנגלים לרכישת [[הצוללות מסדרת T]] משופרות שיחליפו את צוללות ה S שמסיימות את תפקידן. להמשיך לחלום ולדחוף לכיוון צוללות חדישות וחדשות ללא לחץ של אובדן השייטת.
מחצית ספינות השייטת היו עדיין בבניה בשרבורג. הפעילות דרשה את נוכחותו של קמחי בארץ ובצרפת. במהלך מלחמת ששת הימים הטיל [[שרל דה גול]] [[אמברגו]] על יצוא נשק מצרפת לישראל{{הערה|{{סרטונים}} {{ynet|מירב קריסטל|"עם אליטיסטי, בטוח בעצמו ושתלטן"|3345108|27 בדצמבר 2006}} - נאומו של שרל דה גול על היהודים "עם עיקש ושתלטן", לאור אי-הסכמתה של ישראל לדרישתו, להבליג על חסימת המיצרים בידי נאצר, והיציאה ל[[מלחמת ששת הימים]]}}. שיתוף הפעולה של מספנת אמיו בה נבנו הספינות היה מלא. אך שחרור כל ספינה חייב תהליכים מול שלטונות המכס והנמל והיה כרוך במתח רב.
 
באותה תקופה נלחמה ישראל ב[[מלחמת ההתשה]] מול מצרים ומול המחבלים הפלסטינים שהתבססו בלבנון. לאחר שספינות הסער השתתפו ב-28 בדצמבר 1968 ב[[מבצע תשורה]] - בשדה התעופה ב[[ביירות]] הרחיבה ממשלת צרפת את ה[[אמברגו]] לכלול גם את הספינות בשרבורג. הספינה השישית, אח"י עכו, הייתה אותה עת בדרך ואח"י סער יצאה באופן מיידי. זאת, אף על פי שלא הייתה מוכנה עדיין. היא הצטרפה אליה ב[[גיברלטר]]. חמש ספינות בתהליכי בניהבנייה נשארו בשרבורג.
 
בשלהי [[1969]] יצא קמחי שוב לצרפת ופיקד על יציאת [[ספינות שרבורג]] לישראל [[מבצע נועה]]. תכנון החילוץ נעשה ביזמתו של [[אברהם בוצר]] ובסיוע של ראש משלחת משרד הביטחון בפריס, [[מרדכי לימון]]. קמחי נדרש להחלטה לגבי העיתוי של היציאה. הדרך עברה את [[מפרץ ביסקאיה]] הידוע בסערות החזקות שבו וספינות הסער היו קטנות. היה ברור שבניגוד להפלגות קודמות, הפעם אין נמל מבטחים ואין דרך חזרה. ביום המיועד מזג האוויר היה סוער, אך קמחי העריך שהסערה נחלשת ופקד על יציאה. המערך שהוכן לתדלוק בדרך פעל, הספינות הגיעו לישראל ותהליך בנין הכוח נמשך לקראת [[הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]].
==תפקידים אזרחיים==
===מנהל נמל אשדוד===
לאחר שחרורו מצה"ל עבר קמחי השתלמות למנהלים בכירים ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בתום הקורס הוזמן על ידי [[יצחק רהב]] מפקדו מתקופת [[שייטת 13]] שמונה אותה שנה [[1977]], כמנכ"ל רשות הנמלים לנהל את [[נמל אשדוד]]. הנמל היה בשלבי בניהבנייה ובאותה שנה הסתיימה בניתבניית רציף המכולות.
 
ועד העובדים בנמל היה חזק במיוחד ונתמך על ידי הסתדרות העובדים. חוסר הגיבוי של הממשלה נגד העובדים הביא בתחילת שנות ה-70 להתפטרותו של [[חיים לסקוב]] כמנכ"ל הרשות. תקופתו של המנהל הקודם, אל"ם (מיל) יצחק גזית, הייתה רצופי מריבות ועימותים עם יו"ר הוועד [[יהושע פרץ]]. והנמל היה משותק מדי פעם. לעומת [[נמל חיפה]], באשדוד לא עובדים בשבת והעיקרון נשמר. בתחילת תפקידו היו בנמל 2000 עובדים ובשנת [[1980]] מסר את התפקיד עם 900 עובדים. חידוש הציוד ושיפור שיטות עבודה איפשר צמצום הוצאות מול פעילות גדלה.