טבע עירוני בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אגדה יפה אבל צריך סימוכין. |
מ תקלדה, replaced: בניה ← בנייה (4) |
||
שורה 9:
==אתרי טבע עירוני בירושלים==
[[קובץ:EmekHatzvaim.jpg|מרכז|ממוזער|750px|עמק הצבאים במבט מ[[בית וגן]]]]
תכנון העיר ב[[ירושלים]] מתבסס, עוד מ[[תקופת המנדט]], על
במסגרת [[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים]]{{הערה|1=התוכנית המוצעת ועיקרי מדיניות התכנון - קובצי PDF להורדה, [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13171.html#3 דבר המנכ"ל], באתר [[עיריית ירושלים]]}} שהוצגה בפני הציבור בשנת [[2004]] הוקדשו פרקים לשימור אתרים ולטיפוח אתרי טבע עירוני. במסגרת זאת, העירייה ביקשה לנסח מדיניות אקולוגית כלל עירונית ובתהליך ארוך ומעמיק הפיקה מסמך שכזה. על מנת להבין את ערכם של שטחי הטבע העירוני בעיר כמכלול וערכו של כל אתר ביחס לאחר, סווגו ומופו כלל השטחים הפתוחים ונבחנו על פי קריטריונים, כאשר לכל קריטריון ניתן ציון על פי חשיבותו.
שורה 26:
===גבעת התנ"ך===
גבעת התנ"ך היא גבעה חשופה מעל [[החאן הירושלמי]] מול [[תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים|תחנת הרכבת ירושלים]]. הגבעה נמצאת על קו פרשת המים של ירושלים - מצד אחד [[עמק רפאים]] הזורם לים התיכון ומצד שני [[גיא בן הינום]] ו[[נחל קדרון]] הזורמים ל[[ים המלח]]. במורד הגבעה נמצאת [[כנסיית סנט אנדרוז]] הצופה לעבר גיא בן הינום ו[[הר ציון]]. הגבעה היא אחת משש הכיפות האחרונות שנותרו ללא
יש הסוברים{{מקור}} כי זהו ההר המוזכר ב[[ספר יהושע]] (טו ח) בהקשר לגבולות נחלת [[שבט יהודה]]: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל '''אֶל-רֹאשׁ הָהָר''', אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה."
שורה 35:
עמק הצבאים, שנקרא עד 2005 בשם 'עמק פרי הר', הוא [[עמק]] פתוח המשתרע על שטח של כ-200 [[דונם]] בלב [[ירושלים]], בין שכונת [[גבעת מרדכי]], [[צומת פת]] ו[[כביש בגין]]. הוא קרוי עמק הצבאים על שם עדרי ה[[צבי|צבאים]] שחיו בו, מהם נותרה (נכון לאפריל 2015) צביה אחת, אשר אליה התווספו כמה צבאים מיובאים מגני חי ברחבי ישראל. במשך שנים נקרא עמק הצבאים בשם 'עמק פרי הר' על שם האגודה ה[[חקלאות|חקלאית]] של הקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]], אשר חכרו את הקרקע מ[[מינהל מקרקעי ישראל]]. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך לא כדאי מבחינה [[כלכלה|כלכלית]].
ניתוק העמק על ידי כביש בגין ושאר הכבישים המרכזיים שסביבו יצר מעין מכלאת ענק בה התקיימו הצבאים בתנאים קשים. רבים מהם מצאו את מותם תחת גלגלי מכוניות, נטרפו על ידי תנים וכלבים משוטטים וגם נלקחו על ידי מבקרים. תוכניות
===חורשת הירח===
'''חורשת הירח''' היא חורשת [[אורן|אורנים]] בשכונת [[טלביה]] ב[[ירושלים]], מול [[תיאטרון ירושלים|התיאטרון]]. החורשה גובלת מדרום ברחוב [[גדליהו אלון]] ורחוב [[הגדוד העברי]] ומצפון ברחוב [[דובנוב]] ורחוב [[שופן]]. במרכז החורשה עובר כביש שמחבר את רחוב [[דוד מרכוס]] ורחוב [[כ"ט בנובמבר]]. החורשה משמשת כאתר נופש פעיל לתושבי העיר ומתקיימות בה פעילויות בתי ספר, חוגי טבע ותנועות נוער ומדורות [[ל"ג בעומר]]. החורשה ניטעה בסוף [[המאה ה-19]] לשמש כגן סביב [[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]] שהוקם בסמוך.
בתחילת שנות השמונים הוכשר חלק מן החורשה כמגרש חניה זמני לשבע שנים לשימוש באי התיאטרון. בפועל קיים המגרש הזמני כעשרים וחמש שנה, במהלכן עלו ונפלו תוכניות
בחורשה מתקיים מגוון עצום של פרחי בר וציפורים. החורשה שעמדה בסכנה מתמדת להפוך קורבן לפיתוח עירוני הפכה מוקד פעילות ועניין של גורמים סביבתיים, שבשילוב פורום תושבים פעילים מובילים מהלך לשמירה על הצביון המיוחד של החורשה. יוזמות אלו כוללות פעולות של קצירת עשבים למניעת שריפות, עידוד קינון של ציפורים על ידי הנחת תיבות קינון, סידור שבילים ופינות ישיבה.{{הערה|1=רז עפרון, [http://www.sustainable-jerusalem.org/binuy_kayam/?SecNum=1&PageNum=6 חורשת הירח], באתר ירושלים בת-קיימא, 6 בספטמבר 2006}}
| |||