המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

הכוחות הטורקים יצאו, באמצע ינואר 1915, מ[[באר שבע]] בשתי שדרות. כוחות אלו נעו בציר מבאר שבע ל[[עוג'ה אל-חפיר]], [[קוסיימה]], [[ביר חסנה]] ו[[איסמעיליה]]. בנוסף לחלופת הציר המרכזי בחן הפיקוד הטורקי 2 צירים נוספים: ציר החוף הקרוי [[דרך ארץ פלשתים]]{{הערה|יתרונו של ציר החוף בזמינות מקורות מים אך חסרונו בקרבתו לתותחי ספינות הקרב הבריטיות}} וציר מרכז סיני העובר ב[[נח'ל]]{{הערה|ציר נח'ל נפסל מאחר והוא מאתגר מבחינה טופוגרפית}}{{הערה|הערכת הפיקוד הבריטי היתה כי הטורקים ינועו ב[[מדבר סיני]] לאורך חוף הים, בדרך המכונה [[דרך ארץ פלשתים]]. בנוסף בדקו הבריטים אפשרות כי הצבא הטורקי יצא מ[[עקבה]], לכיוון תעלת סואץ (לשם היה לטורקים נוח להוביל צבא וציוד באמצעות [[מסילת הרכבת החיג'אזית]]. ההשערה נבדקה ונדחתה}}.

על מנת למנוע להטעות את הבריטים שלחו הטורקים יחידות לתקוף עמדות בריטיות בצפון התעלה (ב[[קנטרה]]) ובקרבת העיר [[סואץ (עיר)|סואץ]] אולם סיורים אוויריים בריטים שבוצעו מעל סיני גילו את הכוח הטורקי העיקרי (של כ-12,000 חיילים) בציר לכוון איסמעיליה.