הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46:
== יישום המדיניות בפועל ==
 
=== שימוש במדיניות מ-1967 עד 20042000 ===
מדיניות הריסת בתי מחבלים החלה כבר בשנת [[1967]]. בימי [[האינתיפאדה הראשונה]] נעשה השימוש בה לדבר שבשגרה. על פי הנתונים, בתקופת האינתיפאדה הראשונה הרסה מדינת ישראל כ-300 בתים ואטמה עוד כ-200.
מדיניות הריסת הבתים פחתה באופן ניכר עם סיום האינתיפאדה הראשונה, וחזרה שוב בשנת [[2000]] עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]]. מספר בתי המחבלים שנהרסו עומד על כ-500 (זאת בניכוי [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|בתים שנהרסו במסגרת פעילות צבאית]], מפקדות של ארגוני טרור או מבנים ממולכדים), ורובם נהרסו בשלוש השנים הראשונות. ההריסה בוצעה גם כתגובה לכך ש[[הרשות הפלסטינית]] העבירה כספים למשפחותיהם של מחבלים מתאבדים.
 
=== שימוש במדיניות בשנים 2000 עד 2005 ===
 
במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] ([[2000]]–[[2005]]) חידשה ישראל את מדיניות הריסת הבתים למחבלים ושולחיהם לצרכי [[לחימה בטרור]]. גל [[פיגועי התאבדות בישראל]] ו[[טרור]] יומיומי ב[[יהודה, שומרון ועזה]] גרם לצה"ל להרוס בתים רבים, הן לצרכים מבצעיים והן לשם הרתעת המחבלים ושולחיהם, ואלו המסייעים להם.
 
עקב גל [[פיגוע התאבדות|פיגועי ההתאבדות]] שהגיע לשיאו בשנים [[2001]]–[[2003]] והתגמולים הכספיים שהעניקה [[הרשות הפלסטינית]] למשפחות המחבלים, הנהיגה ישראל מדיניות של הריסת בתי המחבלים במטרה [[הרתעה (אסטרטגיה)|להרתיע]] מחבלים אחרים מלבצע פיגוע בידיעה שבכך יגרמו להריסת בית משפחתם, וכן במטרה לגרום לבני המשפחה להסגיר מחבל מתאבד בידיעה שאם יתמכו בו יאבדו את ביתם.
הצעד נעשה מתוך הנחה שהעונש ירתיע מתאבדים פוטנציאליים וגם כדי למנוע את התמריץ הכספי לביצוע [[פיגועי התאבדות]]: [[הרשות הפלסטינית]], [[איראן]] ו[[מדינות ערב]] שילמו מענקים בגובה עשרות אלפי שקלים למשפחותיהם של מחבלים מתאבדים, והריסת הבית הייתה אמורה לקזז תגמול זה.
מחקר שערכו ה[[פרופסור]]ים אפרים בן-מלך, קלוד ברבי ואסטבן קלוד{{הערה|שם=ניו-רפובליק}} מצא ששיטה זו הצליחה להפחית את כמות הפיגועים ב-11.7–14.9 [[אחוז]]ים.{{הערה|שם=ניו-רפובליק}} בסוף [[2004]], אחרי גל פיגועים רצחני והריסת מאות בתי מחבלים ללא הצלחה בבלימת הטרור לחלוטין, ומנגד תסיסה פוליטית מצד [[שמאל פוליטי בישראל|ארגוני שמאל בישראל]] ו[[ארגוני זכויות אדם]], מינה ה[[רמטכ"ל]] [[משה יעלון]] צוות בראשותו של ראש [[אגף תקשוב]] בצה"ל, אלוף [[אודי שני]]. בתחילת ינואר [[2005]] קבע הצוות כי לא נמצאה הוכחה לכך שמדיניות הריסת הבתים הייתה יעילה לאורך זמן, אפקט ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] שהושג בתחילת הדרך, נשחק לאורך זמן עד כי לא השפיע על המחבלים.{{הערה|{{ynet|רועי מנדל|ב-2005: צה"ל קבע ויעלון קיבל - הריסת בתי מחבלים אינה מרתיעה|4536731|1 ביולי 2014}}.}} קביעה זו והירידה במפלס הטרור הביאה לצמצום במספר הריסות בתי מחבלים. בין השנים [[2000]]–[[2005]] נהרסו 538 בתי מחבלים מתאבדים במסגרת מדיניות זו.{{הערה|שם=ניו-רפובליק|1= Yishai Schwartz, [http://www.newrepublic.com/article/120506/study-israels-home-demolitions-policy-works-it-moral Israel Destroys Homes to Deter Terrorists. A New Study Says It Works—But Is It Moral?], New Republic, December 8, 2014}}
 
=== הפסקת השימוש בה ב-2005 ===