הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות

במהלך [[האינתיפאדה השנייה]] ([[2000]]–[[2005]]) חידשה ישראל את מדיניות הריסת הבתים למחבלים ושולחיהם לצרכי [[לחימה בטרור]]. גל [[פיגועי התאבדות בישראל]] ו[[טרור פלסטיני]] יומיומי ב[[יהודה, שומרון ועזה]] גרם לצה"ל להרוס בתים רבים, הן לצרכים מבצעיים והן לשם הרתעת המחבלים ושולחיהם, ואלו המסייעים להם. מאחר שהריסת הבתים נעשתה בשטח עוין, בתקופה בה הפלסטינים הפעילו טרור אינטנסיבי ב[[יהודה, שומרון ועזה]], כמו גם נוכחות חמושים רבים ו[[מטען חבלה|מלכודות נפץ]] בזירות הפעולה, את עיקר הריסות הבתים ביצע [[חיל ההנדסה הקרבית]] באמצעות [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] ואת השאר באמצעות [[חבלה (פעילות מלחמתית)|פיצוץ המבנה]].

עקבהמניעים להגברת הריסות בתי המחבלים ומשפחותיהם היו גל [[פיגוע התאבדות|פיגועי ההתאבדות]] שהגיע לשיאו בשנים [[2001]]–[[2003]] והתגמולים הכספיים שהעניקה [[הרשות הפלסטינית]] למשפחות המחבלים,. בשל כך הנהיגה ישראל מדיניות של הריסת בתי המחבלים במטרה [[הרתעה (אסטרטגיה)|להרתיע]] מחבלים אחרים מלבצע פיגוע בידיעה שבכך יגרמו להריסת בית משפחתם, וכן במטרה לגרום לבני המשפחה להסגיר מחבל מתאבד בידיעה שאם יתמכו בו יאבדו את ביתם.

מחקר שערכו ה[[פרופסור]]ים אפרים בן-מלך, קלוד ברבי ואסטבן קלוד מצא ששיטה זו הצליחה להפחית את כמות הפיגועים ב-11.7–14.9 [[אחוז]]ים.{{הערה|שם=ניו-רפובליק|1= Yishai Schwartz, [http://www.newrepublic.com/article/120506/study-israels-home-demolitions-policy-works-it-moral Israel Destroys Homes to Deter Terrorists. A New Study Says It Works—But Is It Moral?], New Republic, December 8, 2014}} בין השנים [[2000]]–[[2005]] נהרסו 538 בתי מחבלים מתאבדים במסגרת מדיניות זו.{{הערה|שם=ניו-רפובליק}}