המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19:
| כוח ראשון=30,000 רגלים
| צד ראשון-אבידות=כ-150
| צד שני={{דגל|טורקיה}} [[האימפריה העות'מאנית]]{{ש}}{{דגל|האימפריה הגרמנית}}
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני={{דגל|טורקיה}} [[אחמד ג'מאל פאשה]]{{ש}}{{דגל|האימפריה הגרמנית}} [[פרידריך קרס פון קרסנשטיין]]
| כוח שני=קרב ראשון: כ-20,000 רגלים{{ש}}קרב שני: כ-3,500 חיילים
| צד שני-אבידות=כ-1,500
שורה 30:
 
== קרב תעלת סואץ הראשון ==
הקרב הראשון על תעלת סואץ נערך ב-[[3 בפברואר]] [[19151916]] ובמהלכו ניסו הטורקים להשתלט על חלק מהתעלה ולחסום את מעבר הכוחות הבריטים דרכה.
 
=== סדר הכוחות הטורקי ===
שורה 59:
 
=== מהלך הקרב ===
לאחר שלב ריכוז הכוחות יצאו הכוחות הטורקים מ[[באר שבע]] באמצע ינואר 19151916 ונעו בשתי שדרות בהבדל שליום בין שדרה לשדרה. על מנת למנוע גילוי מוקדם צעדו הכוחות בלילות וביום הסוו את עצמם. כמו כן שלחו הטורקים, ב-[[26 בינואר]] וב-[[27 בינואר]], יחידות קטנות לתקוף עמדות בריטיות בצפון התעלה (ב[[קנטרה]]) ובקרבת העיר [[סואץ (עיר)|סואץ]] כדי ליצור הטעיה. אולם סיורים אוויריים בריטים שבוצעו מעל סיני גילו את הכוח הטורקי העיקרי (של כ-12,000 חיילים) נע על הציר לכוון איסמעיליה והכוחות הבריטים בגזרה שבין [[סרפאום|סרפאום]] (מדרום ל[[אגם תמסח]]) ו[[גשר פירדאן|פירדאן]] (מצפון ל[[איסמעיליה (עיר)|איסמעיליה]] תוגברו.
 
ב-[[3 בפברואר]] לפנות בוקר הגיעו הטורקים לתעלה לייד העיירה טוסום שמדרום לאגם תמסח והחלו להוריד למים סירות צליחה וגשרי פונטונים. במהרה הפעילות התגלתה ויחידות הודיות, מהכוחות הבריטים, פתחו באש מקלעים כבדה על הסירות. רוב הסירות טובעו והחיילים שעל הסירות המעטות שנחתו בגדה המערבית נשבו.
שורה 70:
ביקורת נמתחה בצד הבריטי על הכוחות בשטח שלא יצאו למרדף אחרי הטורקים הנסוגים.
 
==הפעילות בתקופת הביניים==
==גילוי נקודת ההתקפה ==
לאחר נסיגת הטורקים מסיני נשארו בקרבת התעלה כוחות טורקים וגרמנים שהמשיכו לפעול, נקודתית, נגד כוחות המשמר הבריטים/הודים ונגד האוניות ב[[תעלת סואץ]] (על ידי הטמנת מוקשים ימיים). פעילות כוחות אלו הייתה בהנחיית הפיקוד הטורקי.
עתה נותר למצוא את המקום, לאורכה של תעלת סואץ, בו עומדים הטורקים להגיע על מנת לפגוע בשייט ולגרום לחסימת התעלה. האווירונים שהיו לבריטים במצרים, ה"פארמאן", עם טווח הטיסה הקצר שלהם, יכלו לגלות את נקודת ההתקפה.
 
טיסת תצפית גילתה כי 30 ק"מ מהתעלה, מצויים בתנועה כ-10,000 חיילים טורקים מול העיר [[איסמעיליה (עיר)|איסמעיליה]]. בגדה המזרחית של התעלה, ליד אגם תמסח, ציפו להם כוחות הודיים מהצבא הבריטי. כאשר החלו הטורקים להנחית את הסירות בתעלה, ההודים פתחו על הטורקים באש מכונות ירייה ופגעו בהם ובציודם. סירות בודדות הצליחו לחצות את התעלה אך נבלמו על ידי הבריטים. אוניית מלחמה בריטית שעברה בתעלה פתחה באש תותחים על הטורקים הנסוגים. התותחים הטורקים ניסו לפגוע באוניה ולגרום לטביעתה בתעלה, דבר שהיה חוסם את התעלה לשייט. האוניה נפגעה אך המשיכה בהפלגה. הטורקים נסוגו למדבר והקרב על תעלת סואץ הסתיים.
 
==פעולות נוספות לפיגועים בתעלה==
 
יגאל שפי במאמרו מצטט ספר בשפה ה[[טורקיה|טורקית]] של T.C.Generalkurmay ששמו בתרגום עברי "מלחמת הטורקים במלחמת העולם הראשונה: חזית סיני פלסתין" (1979) כי [[אנוור פאשה]], שר המלחמה העות'מאני, הודיע באמצע 1915 ל[[אחמד ג'מאל פאשה]], מפקד הארמייה הרביעית בסוריה ובארץ ישראל:" אני משאיר לשיקולך עד כמה ניתן להפריע לבריטים בתעלה או לפגוע בה ביוזמות מקומיות". ג'מאל נענה לאתגר ויזם פעילות כזו: יחידות פשיטה בלתי סדירות וקטנות של בדווים, מונהגות בידי קצינים עות'מאנים וגרמנים, ניסו - ולפרקים אף הצליחו - להטמין מוקשים ימיים בתעלת סואץ כדי להפריע לתעבורה הימית. בתחילו החרידו הפשיטות הללו את השלטונות הבריטים עד מאד, אולם עד מהרה נרגעו, לאחר שנוכחו ברישומן המזערי ובהשפעתן השולית.
 
==קרב תעלת בואץ השני ==
הקרב השני על תעלת סואץ נערך ב-[[23 באפריל]] [[1916]] ובמהלכו ניסו הטורקים להשתלט על חלק מהתעלה ולחסום את מעבר הכוחות הבריטים דרכה.
 
== לקריאה נוספת ==