הבדלים בין גרסאות בדף "האימפריה הביזנטית"

מ
תקלדה, replaced: מיסד ← מייסד (2)
מ (הוספת קישור לסולטאן)
מ (תקלדה, replaced: מיסד ← מייסד (2))
 
===השושלת המקדונית===
תקופת שלטונה של השושלת המקדונית הייתה אחת מתקופות הזוהר האחרונות בדברי ימיה של ביזנטיון. הקיסר הראשון ומיסדומייסד השושלת המקדונית היה [[בסיליוס הראשון]], מגדולי הקיסרים שקמו לביזנטיון מאז ומעולם (עלה לשלטון ב-[[867]]). בסיליוס, מלבד היותו מדינאי מחונן, היה גם [[מצביא]] מוכשר אשר החזיר את דרום איטליה לידיה של האימפריה, הביס את הבולגרים וכן את הורנגיאנים, שבטים [[ויקינגים]] שהשתקעו בדרום איטליה והיו בתחילה אויבי האימפריה, אך נהפכו לשכירי החרב שלה. מלבד ניצחונותיו הצבאיים, החל בסיליוס בעריכתו של ספר חוקים חדש, המכונה בשם "באסיליקה" ואשר הושלם בימי בנו, [[ליאו השישי, קיסר האימפריה הביזנטית|ליאו השישי]]. זה האחרון (עלה לשלטון ב-[[886]]) היה איש מינהל מוכשר מאד אולם כמפקד צבאי היה מוצלח פחות: בימיו נחלה המלחמה בבולגרים כישלון, ובנוסף הערבים בזזו את [[סלוניקי]], העיר השנייה בחשיבותה בקיסרות.
 
לאחר מותו של לאו השישי שלטו באימפריה במשותף בנו, [[קונסטנטינוס השביעי]], ואחיו, [[אלכסנדר השלישי קיסר ביזנטיון|אלכסנדר השלישי]]. בשנים [[914]]–[[919]] שלטה אמו של קונסטנטינוס, זואי, אולם השלטון ניטל ממנה ועבר ל[[אדמירל]] [[רומאנוס הראשון]] לאחר שלא הצליחה להדוף את התקפות הבולגרים, שבראשות מלכם הגדול ביותר, [[סימאון]], כבשו את כל המרחב שבין [[הים השחור]], [[הים האגאי]] ו[[הים האדריאטי]]. רומאנוס היה הראשון בשורה של שליטים נבונים שבתקופת שלטונם התרחבה הקיסרות לבלי היכר. הוא השיא את בתו לקונסטנטינוס השביעי, חתם על הסכם שלום עם הבולגרים ופתח בשורת כיבושים מרשימה במזרח. לבסוף הודח על ידי קונסטנטינוס השביעי, הקיסר החוקי של האימפריה, שגם בימיו נמשכו הכיבושים במזרח, כמו בימי בנו, [[רומאנוס השני]].
 
===השושלת הקומננית והשושלת האנגלנית===
אלכסיוס קומננוס, מיסדמייסד השושלת הקומננית, פתח את תור הזהב והעוצמה האחרון בתולדותיה של האימפריה הביזנטית. עוד בראשית שלטונו הנחיל תבוסה ניצחת ל[[נורמנים]] בראשותו של [[רוברט גיסקאר]] אשר פלשו ל[[אפירוס]] (צפון [[יוון]] של ימינו), ומאוחר יותר הדף את התקפות הטורקים והפצ'נגים על קונסטנטינופול ואף הביס את הסלג'וקים, אויביה העיקריים של הקיסרות הביזנטית באותה עת, בעזרתם של הצלבנים מן המערב. ברם, המחיר שנאלצה לשלם ביזנטיון תמורת עזרתה של ונציה בהדיפת פלישת הנורמנים היה הרה-אסון; כל נמלי הקיסרות נפתחו בפני סוחרי ונציה, דבר אשר גרם נזק בל ישוער לסחר הים הביזנטי, והעצים את השנאה הרוחשת בין היוונים ללטינים.
 
בימי בנו של אלכסיוס, [[יוחנן השני קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית|יוחנן השני]], המשיכה ביזנטיון במגמות ההתפשטות וההתעצמות, והתקפות סלג'וקיות ו[[סרביה|סרביות]] נבלמו. בימי שלטונו של [[מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|מנואל הראשון]] הופנה מירב מרצו של הקיסר אל המערב, וההתעניינות במתרחש ב[[איטליה]] גברה. לא פלא שכך, שכן עוד מאז ימיו של אלכסיוס נעשו הנורמנים אשר בדרום איטליה ו[[סיציליה]] כוח הולך וגדל. אולם כשפלשו צבאות ביזנטיון בפעם האחרונה בתולדותיה לאדמת איטליה, מיד התאחדו כנגדה ממלכות אותה ארץ: לצד הנורמנים אותם תקף מנואל, עמדו גם קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] [[פרידריך ברברוסה]], האפיפיור [[אלכסנדר השלישי (אפיפיור)|אלכסנדר השלישי]] והוונציאנים. לאחר כישלון פלישה זו, נחל מנואל תבוסה גם במזרח, כשניסה בפעם האחרונה בתולדות האימפריה להשיב לה את שטחי אסיה הקטנה מידי הסלג'וקים.