היסטוריה של יפן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 85:
אף על פי שעברה חצי מאה מאז שיפן פתחה את שעריה למערב, בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא עדיין נקטה בצעדים זהירים ביחסיה עם המעצמות. כדי לשפר את מעמדה בקרב ארצות אירופה, הצטרפה יפן למלחמה והכריזה מלחמה על [[מעצמות המרכז]]. ההשתתפות במלחמה, איפשרה ליפן להרחיב את שליטתה בטריטוריות ברחבי [[האוקיינוס השקט]] ואת השפעתה באסיה. הצי היפני, שפעל כגוף עצמאי כמעט לחלוטין מהוראות הממשלה, צר על הקולוניות גרמניות ב[[מיקרונזיה]] וב[[שאנדונג]]. העידן שלאחר המלחמה הביא ליפן תקופה של פריחה ושגשוג.
 
יפן הגיעה לחתימה על [[חוזה ורסאי]] ב-[[1919]] כאחת מהמעצמות החזקות ביותר מבחינה כלכלית וצבאית, וקיבלה במהלך הוועידה את ההכרה הרשמית בהיותה אחת מ"חמש המדינות הגדולות" שבסדר העולמי החדש. יפן הצטרפה ל[[חבר הלאומים]], וקיבלה [[מנדט]] לשליטה על האיים ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] שמצפון ל[[קו המשווה]] שהיו בעבר תחת שלטון גרמני. מנדט זה יצר לחצים מצד ארצות הברית, שחששה שיפן תשתלט על כל חוף [[האוקיינוס השקט]] של אסיה. לחצים אלו, מצד ארצות הברית, לצד הקמתה של ברית המועצות ממערב ליפן, גרמו ליפן להסיג את כוחותיה מ[[סיביר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/place/Far-Eastern-Republic|הכותב=|כותרת=Far Eastern Republic|אתר=בריטניקה|תאריך=}}</ref>. לאחר המלחמה השתתפה יפן בפלישת כוחות הברית ל[[מנצ'וריה]] ו[[סחלין]] שהיו בשליטה רוסית. היפנים היו אחרונים לסגת מפלישה זו בשנת [[1925]].
 
במהלך שנות העשרים של [[המאה ה-20]], החלה יפן לבצע צעדים כלפי שלטון דמוקרטי במדינה. אולם, החברה היפנית לא הספיקה להטמיע את השיטה החדשה במידה מספקת כדי לעמוד בלחץ הפוליטי והכלכלי שגבר בשנות השלושים, מה שגרם לעלייה בכוחם של מנהיגי הצבא במדינה. השינויים בעמדות הכוח במדינה התאפשרו מההתייחסות הדו משמעית של החצר הקיסרית לרפורמות הדמוקרטיות, שפגעו כביכול במעמד הקיסר במדינה.{{הפניה לערך מורחב|המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט}}