הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) ←מגבלות והתנגדויות להריסת בתים: העברת פרק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
MathKnight (שיחה | תרומות) ←מגבלות והתנגדויות להריסת בתים: חלוקה טובה יותר לנושאים ותתי פרקים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 30:
== מגבלות והתנגדויות להריסת בתים ==
===פסיקות בג"ץ===
===מאבק ארגוני השמאל וארגוני זכויות אדם===▼
[[ארגוני שמאל]] ו[[ארגוני זכויות האדם|ארגוני זכויות אדם]], ובראשם ארגון [[המוקד להגנת הפרט]], פועלים באופן עקבי למניעת הריסת בתי המחבלים, לצורך כך הם משתמשים בארגונים ייעודיים כמו [[הוועד הישראלי נגד הריסת בתים]] שפועלים לסכל את ההריסה באמצעים משפטיים ובאמצעות התנגדות פיזית. הם עתרו מספר פעמים ל[[בג"ץ]] בדרישה שיאסור על הריסת בתי מחבלים.{{הערה|דוגמה: {{פס"ד עליון|קישור=14052900.w03|סוג=בג"ץ|עותר=סעדי עאל עפו קואסמה ואחרים|משיב=המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית|ניתן ב=11 באוגוסט 2014}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14080910.t03|סוג=בג"ץ|עותר=המוקד להגנת הפרט ואחרים|משיב=שר הביטחון ומפקד כוחות הצבא בגדה המערבית|ניתן ב=31 בדצמבר 2014}}}} רוב העתירות נדחו בבג"ץ שאישר עקרונית את הריסת הבתים כצעד ל[[לוחמה בטרור]] ו[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]], אך קבע שיש להשתמש בה ב[[מידתיות]]. השופט [[נעם סולברג]] הסביר בפסק הדין, שבו נדחתה עתירה לביטול הריסת בתים מכוח תקנה 119 ל[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]], את ההיגיון שמאחורי הריסת הבתים:▼
נגד הריסת בתי מחבלים הוגשו ל[[בג"ץ]] עתירות רבות. רוב העתירות נדחו בבג"ץ שאישר עקרונית את הריסת הבתים כצעד ל[[לוחמה בטרור]] ו[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]], אך קבע שיש להשתמש בה ב[[מידתיות]]. השופט [[נעם סולברג]] הסביר בפסק הדין, שבו נדחתה עתירה לביטול הריסת בתים מכוח תקנה 119 ל[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]], את ההיגיון שמאחורי הריסת הבתים:
{{ציטוט|תוכן=מחבלים מתאבדים הדגישו בפרֵדות המוקלטות מחיי העולם הזה את ההטבות שבהן יזכו משפחותיהם, כמעין פיצוי על לכתם, ואף תארו עד כמה המחשבה על הטובה שתצמח למשפחתם ליוותה אותם ממש בסמוך למעשה. בהציבם דגש מיוחד על בית משפחת המחבל, מסמנים אפוא ארגוני הטרור עצמם את 'הבטן הרכה' שבה הרתעה עשויה להועיל.
מן המקובץ עולה, כי הריסת בתי מחבלים תוסיף לתחשיב העלות-תועלת שאותו עורך מחבל פוטנציאלי את הידיעה על כך שקרוביו ישלמו מחיר על מעשיו... אולם ההרתעה נועדה להשפיע לא רק במישרין על הלך-מחשבתו של המחבל, אלא גם להניאו ממעשיו באמצעות התערבות מצד בני משפחתו... החשש מפני הרס ביתה, נועד לרתום את משפחת המחבל הפוטנציאלי לממש את השפעתה לכיוון הרצוי, להניעהּ מלהעמיד לרשותו את מעגל התמיכה הקרוב, ובכך להטותו מלחבור לטרור או לממשו. הנה כי כן, ההרתעה תורמת, ולוּ גם במעט. המעט הזה, בנסיבות הזמן והמקום, עשוי לעיתים להיות גורם מכריע; לשבט או לחסד.
בפסק דין אחר נימק השופט סולברג מדוע אין צורך להשתמש בתקנה 119 כלפי מחבלים יהודים:
{{ציטוט|תוכן=הטעם לכך שלא נעשה שימוש בתקנה 119 כלפי יהודים נעוץ בכך שבמגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים. הציבור היהודי, ככלל, מוּרתע ועומד, ואינו מוּסת. אמנם אין לכחד: יש ויש מעשים של תקיפה מצד יהודים כלפי ערבים. לבטח מחוייבוֹת רשויות האכיפה, ונדרשים בתי המשפט, למצות גם במקרים הללו את הדין הפלילי עד תום. להוותנו אף לכדי הרצח הנורא של מוחמד אבו-ח'דיר הגענו, שלא לדבר על הרצח המזעזע של בני משפחת דוואבשה, שלא כל פרטיו ידועים. אך השוני עולה על הדמיון בכמה וכמה היבטים, ובעיקר לצורך ענייננו – ביחס הסביבה: גינוי תקיף והחלטי מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד.{{הערה|שם=בגץ2015|{{ynet|תלם יהב|למעט בית אחד: בג"ץ אישר הרס בתי מחבלים|4724752|12 בנובמבר 2015}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=15070400.c11|סוג=בג"ץ|עותר=פדל מוסטפא פדל חמאד|משיב=המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית|ניתן ב=12 בנובמבר 2015}}.}}}}
נימוק דומה ניתן על ידי [[פרקליט המדינה]] [[שי ניצן]].{{הערה|{{ynet||שי ניצן: "הטרור היהודי איננו יומיומי, לכן אין הריסת בתים"|4736238|7 בדצמבר 2015}}.}}
בפסק דין נוסף שעסק בסוגיה זו נקבע כי "כוחה של תקנה 119 יפה הן ביחס למחבלים ערבים והן ביחס למחבלים יהודים, הכל בהתאם לנסיבות הזמן והמקום, ולאמות המידה שנקבעו בפסיקה ביחס להפעלתה".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16053760.t16|סוג=בג"ץ|עותר=חוסין וסוהא אבו חדיר|משיב=שר הביטחון ואחרים|ניתן ב=4 ביולי 2017}}.}}
▲===מאבק ארגוני השמאל וארגוני זכויות אדם===
▲[[ארגוני שמאל]] ו[[ארגוני זכויות האדם|ארגוני זכויות אדם]], ובראשם ארגון [[המוקד להגנת הפרט]], פועלים באופן עקבי למניעת הריסת בתי המחבלים, לצורך כך הם משתמשים בארגונים ייעודיים כמו [[הוועד הישראלי נגד הריסת בתים]] שפועלים לסכל את ההריסה באמצעים משפטיים ובאמצעות התנגדות פיזית. הם עתרו מספר פעמים ל[[בג"ץ]] בדרישה שיאסור על הריסת בתי מחבלים.{{הערה|דוגמה: {{פס"ד עליון|קישור=14052900.w03|סוג=בג"ץ|עותר=סעדי עאל עפו קואסמה ואחרים|משיב=המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית|ניתן ב=11 באוגוסט 2014}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=14080910.t03|סוג=בג"ץ|עותר=המוקד להגנת הפרט ואחרים|משיב=שר הביטחון ומפקד כוחות הצבא בגדה המערבית|ניתן ב=31 בדצמבר 2014}}}}
ב[[ינואר]] [[2016]] פורסמה יוזמה של [[הרשות הפלסטינית]] ולפיה כל עובד יפריש יום אחד ממשכורתו לטובת קרן לשיקום בתי מחבלים שנהרסו{{הערה|{{וואלה|1=אמיר בוחבוט|2=בצה"ל חוששים: הרשות הפלסטינית מגייסת מיליונים לשיקום בתי מחבלים|3=2924847|4=14 בינואר 2016}}}} הערכות הצבא שהסכום שייאסף מכ-
===הריסת בתי מחבלים שניסו לבצע פיגוע או שגרמו לפציעה אך לא למוות===
| |||