אריה לייב צינץ – הבדלי גרסאות

המהרא"ל צינץ נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[פינטשוב]] שב[[האיחוד הפולני-ליטאי|פולין]] לרבי משה אייבשיץ. בילדותו נתייתם מאביו, ועל פי המשוער גדל בבית דודו, ששם משפחתו היה "צינץ". על רבותיו ומקומות לימודיו לא ידוע דבר. בהיותו כבן 25 נסע ל[[פראג]] שם התיידד עם אחד מגדולי הדור של אותה התקופה רבי [[יחזקאל לנדא]] מ[[פראג]] בעל [[שו"ת]] נודע ביהודה. ב-[[1792]] כתב לו 'הנודע ביהודה' [[הסכמה]] לספרו "יעלת חן", ובין הדברים כתב בהסכמתו: "האמנם גדר גדרתי מסבה כמוסה עמדי שלא ליתן הסכמה על ספר חדש שעדיין לא היה לעולמים, אולם אדעתא דהאי גברא רבה לא נדרתי... עברתי על רצוני לעשות רצונו כי ראוי הוא". לאחר מספר שנים עזב רבי אריה את פראג לטובת [[פרשבורג]], שם שהה לפחות בין השנים [[ה'תקנ"ג]] - [[ה'תקנ"ד]]. לאחר מכן שב לפולין ארץ מולדתו, ובשנת [[ה'תקנ"ה]] נקרא על ידי בני העיר [[פלוצק]] (פלאָצק) שבפולין לשמש [[רב]] ו[[אב בית דין]] בעירם. על שם עיר רבנותו זו נודע בכינויו ב[[יידיש]] "דער פלאצקער גאון" (הגאון מפלאצק). בהמשך שנותיו כיהן כרב ואב"ד בערים נוספות: [[צ'יחאנוב|טשכנוב]], [[מאקובי]], [[נאשלאסק]], [[פולטוסק]]. לא ידוע במדויק כמה שנים כיהן בכל קהילה ואימתי עבר ממקום למקום. בסביבות שנת [[ה'תקפ"ח]] עבר להתגורר בפראגה - פרבר של [[וורשה]], ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בוורשה עצמה. שם כבר לא הסכים לשמש בתפקיד ציבורי, ודחה את ההצעה לשמש במשרת אב בית דין. בוורשה התיידד עם רבי [[יעקב מליסא]] בעל "נתיבות המשפט" על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]], ושם הקים [[ישיבה]] ובה תלמידים רבים.