מושגי יסוד בקבלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←אין סוף: יסודו של אור א''ס תגיות: גרשיים שגויים עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור להתבטלות |
||
שורה 63:
המקובלים מספרים כי הבורא ברא את הרצון לקבל (ליהנות) הנקרא 'נברא'. בעצם פעולה זו הבורא הפריד עצמו מהנברא, ויצר הפכים, בורא נותן ונברא מקבל. כדי לתת לנברא אפשרות להגיע לשלמות מבחירתו החופשית, להשתוות עמו, צמצם הבורא את עצמו, את אורו, וברא מדרגות ועולמות בצמצום אחר צמצום, המשתלשל עד לעולם הזה שבו שולט הרצון להנאה גשמית המוליך את התפתחותה של האנושות בהשגת הנאות שונות, החל מהנאות בהמיות פשוטות, דרך הנאה משליטה וכבוד ועד להנאה שכלית.{{הערה|1=לפי מחשבת הבריאה אדם נתון לשליטת הרצון ליהנות עד לקבלת רצון לרוחניות מן הבורא. ראו, הרב לייטמן, 'מבוא לפתיחה לחכמת הקבלה', '''קבלה למתחיל''', הוצאת בני ברוך, מהדורה ג', עמוד 283}}
הצמצום יצר את הבחנה בין אין-סוף השם יתברך שהוא מציאות נצחית ובלתי משתנה (היה-הווה-ויהיה) לבין התפיסה הארצית של בני האדם, או החלקית של הרוכשים כלים רוחניים, וברא בהתאמה עולמות דינמיים ומופרטים המשתלשלים מאין-סוף לסופיות.{{הערה|1=* ראו טוני לביא, '''סוד הבריאה-תורת האלוהות ותכלית האדם בקבלת הרי"ל אשלג''', מוסד ביאליק תשס"ח.}} תכלית בני האדם, לפי הקבלה, היא לשוב לאין-סוף, מתוך השגת המציאות האחדותית של מקורם על ידי תיקון רצונותיהם, כאשר בתהליך התיקון הנברא נדרש לצמצם את רצונותיו האנוכיים על מנת לפנות מקום לגדילתו הרוחנית, מתוך דבקות
<br />
| |||