|
|
|
גרמניה הייתה בין המדינות שנפגעו בצורה הכי קשה מהשפל הגדול, משום שההתאוששות והשיקום של הענפים העיקריים מומנה על ידי הלוואות זרות שאין ביכולתן להתקיים ולשרוד לאורך זמן. כאמור, תשלומי הפיצויים הפחיתו את כדאיות ההשקעות, ואולי החשוב מכל, הממשלה יישמה מדיניות צנע נוקשה שהביאה לדפלציה.
מאחרהרמות שהאבטלההגבוהות שאליהן הגיעה לרמותהאבטלה גבוהותחיזקו מאודאת כוחה של [[המפלגה הנאצית]], הסוציאליסטים(ששמה המלא היה: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומייםהלאומנית-סוציאליסטית) צברוצברה כוח פוליטי נוסף והחלו לפעול במדיניותםבמדיניותה הבלתי אנושית נגד המיעוט היהודי, ההתנגדות הפוליטית וקבוצות רבות אחרות. לאחר שנבחרו לשלטון, נקטו הסוציאליסטים הלאומיים שורה של צעדים מהירים לביטול הדמוקרטיה. מדיניות הסחר שלהם כללה משטר מדיניות אוטרקית שמטרתו לבטל את כל הייבוא, כגון מוצרי מזון, שניתן להחליפם בתחליפים מקומיים או בחומרי גלם לתעשיות הצרכניות. רק ייבוא של עפרות ברזל ופריטים דומים נחשבו לנחוצים משום שמטרתה העיקרית של הממשלה הייתה לחזק את כושר הייצור של מוצרים צבאיים. באופן מעניין, הן הקבוצות הגרמניות הנרדפות והן הלא נרדפות סבלו מהמדיניות האוטרקית המגבילה.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Jörg Baten: A History of the Global Economy, From 1500 to the Present, page 62|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2016}}}}
==רווחה ותעסוקה==
|
