ספר המנהיג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התחלה |
מ ←חלק מהמנהגים שנזכרו בספר: הרחבה |
||
שורה 7:
בשנת @ הוהדר הספר על ידי הרב יצחק רפאל בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], על פי כתבי יד עם תוספות ביאורים והערות, וכן מפתחות ומבוא, מאת יצחק רפאל.
==
* כתב ש[[עבד (הלכה)|עבד]] ו[[גוי]] אינם כשרים [[נטילת ידיים|לטילת ידים]] לאחרים{{הערה|הובא בבית יוסף אוחר חיים קנט.}}.
* נהגו ב[[הושענא רבה]] לומר מזמורים של שבת וקדושה של שבת וכן בדין{{הערה|המנהיג, דיני תפילה.}}.
* [[במה מדליקין]] - נהגו כל ישראל לאומרו להזהיר על דיני ההדלקה ולהודיע לרבים השמנים והפתילות שאסרו חכמים שלא יבואו להטות, [וכפי עניין שחז"ל שואלין בהלכות הפסח וכו'] ... משום דנר שבת שלום בית הוא הוצרך להזהיר יותר{{הערה|שם הלכות שבת.}}.
* ואני תפילתי - לפני [[הוצאת ספר תורה|הוצאת התורה]] נהגו כל ישראל לומר, "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"... ויראה לי לפי שאליהו נענה בתפילת המנחה... לפי שבשבת התענגנו וסעדנו כחפצינו לכבוד השבת ואף על פי כן באנו להתפלל ולו יעלה תפילתינו לרצון לפניו.
* מנהג צרפת ופרובינצה... לומר בהושענה רבה מזמורים של שבת, וקדושה רבה במוסף כשאר ימים טובים. ויראה לי הטעם אף על פי שלא נקרא יום השביעי של חג שבתון מכל מקום הוא תכלית החג ותכלית ההקפה... כדאמ' בירושלמי שבכל יום היו מקיפי' את העיר פעם אחת... ועל כן נהגו כל ישראל להקיף את התיבה שהתורה עליה. ועוד כי בהושענה רבה מקויימת חתימת ג' הספרים הפתוחים לפני הקדוש ברוך הוא ונחתמים ביום הכיפורים, ובהושענה רבה תכלית הכפרה...{{הערה|הלכות הושענא רבה.}}
* קיבלתי מרבותיי בצרפת, שלכך נהגו לומר "שהשמחה במעונו" ולא 'בזבולו' או 'במכונו' או בלשון אחר לפי מה ששנינו: ז' רקיעים הם וילון, רקיע, שמים, מעון..., מעון שבו מלאכי השרת שאומרים שירה הוי אומר שהשמחה במעונו{{הערה|הלכות אירוסין ונישואין.}}.
* וזה שנהגו בצרפת ובפרובינצה שכל החתנים מתעטפים בציצית בהכנסת החופה יש לי סמך במדרש למה נסמכה פרשת ציצית לנשואי אשה דכתי' גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה וגו', לומ' לך חתן חייב בציצית.
== קישורים חיצוניים ==
| |||